נסחפים ברוח האהבה

מתוך תקנון הכנס בערבה: "אני מתחייב להתנתק במשך כל ימי הכנס מהעולם הגשמי ולשכוח על עצמי. אני מתנתק ומוכן לבריחה מהמצב הנוכחי, לקפיצה לים סוף, לאבד את הראש, לעזוב את כל מה שיש, להישאר ערום וחסר כל ולקבל כל מה שיבוא, רק כי זה מגיע מלמעלה".

אנחנו צריכים להתעלות מעל לכל מה שאנחנו. דרושה כאן השתדלות תמידית.

נאמר: "איש את רעהו יעזורו". אם כל הקבוצה נמצאת בנטייה הזאת להתעלות, לאמונה למעלה מהדעת, זה יפעל על כולם, ולכולם זה יהיה קל. עכשיו קשה לנו להתחבר, אבל אם נרצה להשתמש בכוח החיבור, פתאום נרגיש הקלה.

כאשר הכוח הכללי פועל על האדם, הקשיים נעלמים. הוא מפסיק לפחד והזרם סוחף אותו. ואת זה אנחנו חייבים להשיג.

למעשה, כל התנאים הם קלים, אם אנחנו מבצעים אותם בדרך של חיבור.

בכנס כל אחד אחראי לכולם. וזוהי ההדדיות, הערבות. כל אחד דואג לאחרים, לחיבור. בפנים אני צריך כל הזמן להתפלל עבור החברים, כדי שהם יתחברו, כדי שסוף סוף יקרה להם מה שהם רוצים. אם התפילה הזאת חיה בתוכי, אז ללא ספק, גם אני נמצא בפנים.

מתוך שיעור בנושא "תקנון הכנס בערבה", 21.02.2012

ידיעות קודמות בנושא:
ערבים זה לזה
רק קדימה
אל תפחד להידבק אם אתה רוצה להיטען