היכן מסתתר הבורא?

לא אחת הבאתי דוגמא למבנה המתמטיקה (על פי לנדאו) מקיומן של שתי ספרות: 1 ו-0 (הבורא והנברא, האור והכלי). אך כיצד הם מתקשרים זה לזה?

העניין הוא, שהעולם שלנו הוא אינטגרלי, אינסופי, ואם ננסה לתאר אותו בצורה ספרתית, אנחנו נקטע בכך את הקשר עם האין-סוף. בין כל מספר והמספר השכן שלו קיים פער, אין-סוף. כמו שבכל אירוע (נצפה) אמיתי וקונקרטי קיימים במקביל העבר שלו, העתיד שלו וכל יתר האירועים (המצבים) האפשריים.

האם אנחנו יכולים להשיג את מה שחסר בין הספרות, בין האירועים, את המושג והלא מושג, את הקיים והלא קיים, את היש והאין?

בין שני מומנטים קבועים של תנועה קיים היעדר מציאות, אבל דווקא במרווח הזה מתרחשים השינויים, כשתמונת העולם הישנה נעלמת, ומופיעה תמונה חדשה "כמו משום-מקום", אבל כבר עם פחות שינויים.

המקור של זה הוא העלאת המ"ן מהמצב הקודם, דרך כל העולמות, למלכות דאין-סוף, שכוללת את כל המצבים האנלוגיים שלאחר מכן יורדים למטה, בסולם ההנהגה, ומקבלים את צורתם של המצבים העתידיים הקונקרטיים, הספרתיים, הקוונטיים.

כך, דרך עולם אין סוף, ננעלים העבר והעתיד, ומתבצע צעד (שינוי של צעד הוא רשימו, וקוואנט הוא השינוי המינימלי) בהתפתחות ובתנועת העולם לקראת המטרה שלו. בצורה כזאת, השינויים בעולם מתרחשים ללא הפסקה, בהדרגה, וכל שינוי הוא דיסקרטי ומקוטע. אבל כולם, בסופו של דבר, ממלאים את עצמם עד למצב המושלם, האינסופי, מפני שכל שינוי דיסקרטי רושם את עצמו בעולם אין-סוף.

מי שמסוגל (באמצעות שיטת הקבלה) להתחבר למקור בעולם אין-סוף, מוצא בעליון הזה (מעל להכרה) תשובות לכל השאלות, ומרגיש בתוך עצמו את ההוויה החדשה.

ידיעות קודמות בנושא:
המעבר מהמודל הספרתי של האנושות למודל האנלוגי
שתי מערכות הקשר שבבריאה: האנלוגית (העליונה) והספרתית (התחתונה)
המעבר אל העולם הגלובלי