הדרך הארוכה מהסוד אל הפשט

שאלה מניו יורק: אני אוהב לשמוע את הזוהר בעברית. האם כדאי לי לעשות את זה, או שעדיף שאשמע את התרגום?

תשובתי: כן ולא. אם זה מקדם את האדם להבין יותר בעברית, אז זה כדאי. אבל אם הוא נשאר באותה הרמה, אז לא. כי בסופו של דבר, בזמן קריאת הזוהר אנחנו מתקדמים דרך הפרד"ס, בסדר ההפוך. אני עובר דרך הסיפורים השונים מהסוד אל הדרוש, לאחר מכן אל הרמז, ואחר כך אל הפשט.

בהתחלה באמת לא מובן לי על מה מדובר. לאחר מכן, בדרוש, אני מתחיל קצת להבין שמדובר על תכונות כלשהן ברצון/בכלי הכללי, שהוא שבור וחייב להתגלות בצורה כזאת. רק הסגנון שבו מסופר על זה משתמש בדרושים ורמזים, שבינתיים אינני מבדיל ביניהם. לאחר מכן אני מתחיל להתקדם הלאה, ושם, במקום דרושים ורמזים, אני מתחיל לסדר לעצמי יותר ויותר את רשת הקשר בינינו.

במאמר "ד' עולמות" בעל הסולם כתב מהם ארבעת העולמות: עשיה, יצירה, בריאה ואצילות: גילוי החומר, גילוי הפעולה וגילוי הפועל.

כך אנחנו מתקדמים בקריאת ספר הזוהר, עד שנתחיל לראות שמדובר רק על הקשר בינינו, עד כמה הוא מגיע לתיקון בזכות גילוי הבורא בתוכו, איפה החיסרון שמגיע מאיתנו ואיפה התיקון, ואיך הם פועלים יחד, בדומה לגלים שבאים והולכים.

וכך, פעם אחר פעם, הרשת הזאת בינינו מתגלה יותר ויותר, בכל האופנים השונים שלה. וכל זה מדובר רק על הקשר ההדדי בינינו, שנבנה ומתגלה בזכות גילוי כוח ההשפעה, הבורא. הוא ממלא את החלל בינינו וכך הוא מתגלה. ההשפעה שלנו והגילוי שלו מתגלים כשלם אחד.

לכן, לפני שאני מגיע להתבוננות בתמונה הזאת, אני מרגיש קשיים שונים בגילוי שלה, שמתחילים מהסוד, שהוא ההתחלה של הפרדס.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 31.01.2012

ידיעות קודמות בנושא:
עריסה לתינוקות רוחניים
מה מסתתר מאחורי הטקסטים של המקובלים?
הכול מתחיל מהסוד