קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: האם יכול להיות יחס לעליון ללא שום מילוי?
תשובתי: לא יכולה להתקיים מערכת יחסים בין ה"אורח" ו"בעל הבית" אם אין בה מילוי. אם אני עושה צמצום שלם, אני מנתק את עצמי מהקבלה, אבל אני גם לא יכול להגיב ליחס של העליון. יכול להיות לי קשר איתו רק דרך המילוי שאני מקבל ממנו.
אם אני מקבל ממנו אפילו קצת, נגיד "פרוסת עוגה" מכל השולחן הגדול, המלא במטעמים – אז בעוגה הזאת אני מרגיש את היחס שלו אליי. דווקא בשביל זה אני לוקח אותה, לאחר שאני עושה בתוכי צמצום, כדי להרגיש רק את היחס שלו אליי בתוך העוגה הזאת.
אחרת אני לא אוכל לתפוס איך הוא מתייחס אליי. בתוך האור שמגיע אליי אני מרגיש אהבה, דאגה. ואז אני לוקח את פרוסת העוגה הזאת, כדי להרגיש את כל זה, אבל לא סתם ליהנות מזה בעצמי, כי זאת תהיה קליפה, אגואיזם, אלא לבנות מתוך זה את היחס שלי לבורא, כדי להגיע איתו להשתוות הצורה, לאיזון. המצב הזה מכונה בטבע הומיאוסטאזיס, הרמוניה עם הטבע.
אם אני נמצא במצב כזה ביחס לבורא, נוצרת בינינו מערכת יחסים מסוימת. זה נקרא שאני כבר נמצא באיזושהי מדרגה רוחנית מסוימת: מדרגה מס' 1, או 2, או 3…
אבל כאן נשאלת השאלה: איך להתקדם הלאה? הרי המערכת ההרמונית הזאת מרגיעה אותי, ואני יכול לגלות יותר ממה שכבר גיליתי. אני קיבלתי מבעל הבית, החזרתי לו, יצרנו יחסים שווים בינינו, ודרך הכיבוד הזה אנחנו גורמים זה לזה טובה ותענוג. אבל מה הלאה?
אם לא ארגיש חיסרון נוסף, לא אוכל לזוז מהמקום. מה שחשוב הוא: למה יהיה החיסרון החדש הזה: לכיבוד או לבעל הבית, לחיזוק היחסים שלנו, לקשר גדול יותר איתו?
וכאן, בהתאם להכנה שלי, מתגלה בי חיסרון חדש. הרי אני רוצה להרגיש חיסרון לחיבור יתר עם בעל הבית. וכדי לגלות חיסרון נכון לבעל הבית, אני חייב שיהיה לי תיאבון לכיבוד.
אבל יכול להיות שהחיסרון לכיבוד יתגלה לפני ההשתוקקות לבעל הבית. בזה תלוי האם אגש להתפתחות מצד הקדושה או מצד הקליפה.
מתוך שיעור על מאמר של בעל הסולם מהספר "שמעתי", 20.01.2012
ידיעות קודמות בנושא:
פרצוף ע"ב הלבבי כל כך
התוספת שלי לכיבוד המלך
צעדים לקראת הדבקות בבורא
