קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: כיצד אנחנו צריכים להתכונן לכנס במדבר, כך שנוכל לבטל את עצמנו לגמרי?
תשובתי: קודם כל אתה צריך לברר מה זה נקרא "להתבטל לגמרי": להפסיק להתקיים? ומה יישאר אז?
"אני", זה השכל והרגש שלי, המוח והלב. אם לוקחים את זה ממני, יישאר רק הגוף הבהמי, ומה הלאה? אבל גם השכל והרגש שלי אינם תלויים בי. נולדתי כזה, קיבלתי חינוך כזה, פיסלו אותי בצורה מסוימת, אז האם זה באמת אני? על מה אני צריך לוותר כאן? איפה אותו ה"אני" שאני צריך לבטל?
אם אתה עדיין לא מרגיש את זה, אין לך מה לבטל. אבל אם אתה הולך להידבק בבורא דרך הקבוצה, כמו שנאמר: "מאהבת הבריות לאהבת הבורא", ומגלה בזה דחייה ושנאה – דווקא בזה אתה צריך לבטל את עצמך. וזהו ה"אני" שגילה את המהות האמיתית שלו, שמתנגדת ולא רוצה את החיבור.
זהו כוח השבירה שמסתתר בתוכי, אותו ה"רשימו", אותו המידע שמגיע אליי מהשבירה. פעם הייתי מקושר עם האחרים, ועכשיו אני מעורר את הקשר הזה ובודק האם אני נמצא בו או לא. ובזכות הרגשת הקשר או חוסר הקשר, הרצון שלי אליו או חוסר הרצון, אני מתחיל לברר את ה"רשימו" השבור הזה.
אם אני מגלה שאני עומד נגד כל האחרים, זהו כבר הגילוי הראשון של פרעה. אבל אם לא תשקיע כאלה מאמצים, לא תגלה אותו. יכול להיות שעדיין לא נכנסת למצרים, או שאתה כבר נמצא שם, אבל בינתיים "שבע שנות השובע" שלך עדיין לא הסתיימו. ואתה בינתיים פשוט מקבל תענוג מהסעודות המשותפות, מאסיפות החברים, מהסביבה הנעימה. מוצא חן בעיניך להיות עם כולם ולאהוב את החברים.
וכאשר יסתיימו "שבע שנות השובע" שלך, יתחילו להתגלות הבעיות, הצרות, הוויכוחים, החיכוכים. ואם האדם לא בורח מזה, אלא מבין שכל זה ניתן לו בכוונה, ועל אף שהוא מרגיש דחייה, שנאה וזלזול כלפי החברה הזאת, הוא בכל זאת משתדל להתגבר – אז מגיע כזה רגע (אם עד אז הוא לא עזב את הדרך הזאת) שבו הוא מתחיל להרגיש את החשיבות ולהבין שאין ברירה וכך זה צריך להיות.
כך הוא מוצא את עצמו מול פרעה. וזוהי עבודה פנימית, שמבחוץ היא יכולה להיות בלתי נראית. זוהי תקופה שלמה של השקעת מאמצים והכרה בכך שהוא אינו יכול לעשות דבר, כי הבורא הוא זה שמגלה לו את כוח השבירה, שעליו נאמר: "בוא אל פרעה כי אני הכבדתי את ליבו".
הבורא מראה לאדם עד כמה הוא חלש ולא מסוגל לסבול את הדרישה הזאת: לאהוב את הזולת. הוא כבר לא יודע מה הוא עוד יכול לעשות, ומוכן להכול, רק כדי להגיע לאהבת אחים. הוא מסכים לעבור דרך כל "עשר מכות מצרים", לחצות את ים סוף, לקבל את תנאי החיבור והערבות ההדדית, כדי לקבל את כוח האור המחזיר למוטב, שנקרא "תורה", רק כדי לתקן את עצמו ולהגיע לאהבת הבריות, ודרכה לאהבת הבורא.
אתם מתארים לעצמכם איזו תמיכה ודאגה הוא חייב לקבל מהסביבה ומלמעלה, כדי לא לברוח עם האגואיזם שלו, שבכל פעם מתחזק ומתנפל עליו. הוא צריך לראות ש"זה לעומת זה עשר האלוקים": ישנם רק מטה ונחש (השפעה ואגואיזם), ואין שום דבר באמצע. או זה או זה.
מתוך שיעור על מאמר של בעל הסולם מהספר "שמעתי", 19.01.2012
ידיעות קודמות בנושא:
תחליט מי ימלוך עליך
מתי יהיה טעם ללכת למדבר
הדרך אל הטוב – צעד אחר צעד
