קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
ההבדל בין הרוחניות לגשמיות הוא, שברוחניות הכוונה קודמת לכל, ואילו המעשה נועד רק כדי ליישם את הכוונה. ללא כוונה אין פעולה. ואפילו הכוונה בפני עצמה מהווה פעולה.
לכן, כל מילה שאנחנו קוראים בספר הזוהר צריכה להיות מלווה בכוונה, לאורך כל הטקסט. אנחנו חושבים רק על הכוונה ושורים בתוכה, ואילו הטקסט "זורם" למטה, כאילו אנחנו שוחים בזרם הנהר וצריכים כל הזמן רק לפקח ולנהל את עצמנו: באיזה אופן ובאיזה כיוון אנחנו שוחים בו.
ללא כוונה אנחנו מייד מאבדים כל פעולה. לכן, הכוונה צריכה להיות למעלה והפעולה למטה, גם מבחינת התיאור שלנו וגם מבחינת החשיבות.
אנחנו חייבים כל הזמן לחשוב על הכוונה: מה אני רוצה מזה, באיזה אופן אני מכוון את הכוחות שמתעוררים בזמן קריאת הזוהר יחד עם החברים, מה אני רוצה כתוצאה מהשפעתם.
אם אנחנו לא מכוונים את השפעתם עלינו, אין שום תוצאה.
מתוך שיעור על ספר הזוהר, 28.12.2011
ידיעות קודמות בנושא:
כדי שלא נצטער על הזמן האבוד…
אל תוסיפו הרבה תבלינים!
כרטיס כניסה לספר הזוהר
