דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / למען מי אתה עובד, פרעה?

למען מי אתה עובד, פרעה?

אנחנו מתחילים מכך שאנחנו עושים ניסיונות להתחבר. אנחנו הם אותם האנשים שהתעוררה בהם הנקודה שבלב, ומלמעלה אספו אותם יחד. ולאחר שאספו אותנו – עכשיו אנחנו צריכים לבצע את מה שהוטל עלינו: לממש את ההשתוקקות שלנו, להשקיע יגיעה כדי להתחבר.

ואז אנחנו נגלה שאיננו מסוגלים להשיג זאת, והאגו שלנו לא יאפשר לנו לעשות זאת.

האגואיזם עומד בינינו, מפריד אותנו זה מזה ואינו מאפשר לנו להתחבר. וגם אם אנחנו מצליחים, אז גם זה רק למען השגת מטרות חומריות כלשהן. אך איננו מסוגלים להתחבר לכלי רוחני אמיתי.

כאן מתגלה לנו פרעה. בחיים הגשמיים הרגילים הוא לא גורם לנו שום בעיות ומאפשר לנו לחיות ברווחה. אתה יכול לקבל סירים מלאים בבשר ושום, כל מה שתרצה – אבל רק בתנאי שאתה נשאר תחת שליטת פרעה.

אך ברגע שאנחנו רוצים להתעלות מעל הגשמיות, מעל הגופניות – פרעה מתחיל מייד להתנגד. וההתנגדות שלו מראה לאדם את אותו הכוח שעליו להשיג כדי לגלות את האור. כפי שכתוב במאמר "סוד העיבור – לידה", על ידי ההתגברות על ההתנגדות של המדרגה הקודמת, נולד רצון במדרגה הבאה.

ה"פרעה", האגו שלנו, מתגלה לנו יותר ויותר, ואנחנו משקיעים יותר יותר מאמצים על מנת להשתחרר ממנו, להתעלות מעליו ולהגיע לחיבור בינינו, כלומר להידמות לאור. כך אנחנו מגלים שפרעה מפריע לנו ואנחנו משתדלים לברוח ממנו. אם לא לנצח אותו, אז לפחות להתנתק ממנו.

ודאי שאני לא משעבד אותו ולא אתחיל לשלוט עליו. אבל אם אצליח להתנתק ממנו לרגע קט כלשהו, זאת תיקרא "בריחה". כך אנחנו נמלטים מהכלא הראשון, ואז אנחנו מגלים את המחסום האמיתי. אותו פרעה הופך להר סיני.

אנחנו ברחנו מפרעה, אבל עכשיו עלינו להראות כיצד באמת נתגבר עליו – הרי בלעדיו לא נשיג באמת קשר חזק בינינו. אם אין לנו אגו, אז אנחנו לגמרי מחוסרי כוחות – גם כוחות טובים וגם כוחות רעים. לכן אנחנו זקוקים לפרעה, כדי שעל ידי ההתגברות עליו, נתעלה מעליו ושם נתחבר.

הפסיכולוגים טוענים שהמריבות שמתעוררות מדי פעם במשפחה בין אנשים קרובים, עוזרות להם לגלות קשר ואהבה גדולים יותר, מפני שהן מחדדות את הרגשות. כשם שמוסיפים לאוכל פלפל חריף ותבלינים כדי שהוא לא יהיה תפל – כך גם אותם חילוקי הדעות והעימותים מוסיפים טעם ליחסים.

לכן אנחנו זקוקים לפרעה, כדי להבין מהי ערבות וחיבור. ללא ההתנגדות שלו לא נדע מה מפריע לנו להתחבר. אפילו הרגשת החיבור שכבר השגנו לא יכולה להתקיים ללא הכוח שנסתר בפנים, שפועל כנגדו. מפני שאנחנו נבראים, ואנחנו חייבים לכלול בתוכנו את שני הכוחות: המחבר והדוחה, האור והחושך.

מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 21.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:
לתפוס את הנחש
400 שנה תחת הר של שנאה
הבריחה ממצרים, שמורגשת בלב

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest