על כוח ההרגל

בעל הסולם, מאמר "החרות": "נמצא שהשתנה הרבה לטובה, מהמדה שירש מאבותיו, וכן לפעמים מצליח לעקור נטיה רעה מתוכו לגמרי, והוא על ידי הרגל, אשר כוחו יפה להעשות לו טבע שני".

לכן, ההרגל נעשה טבע שני. לשֵם כך, דרושה קודם כל עדינות במימוש. הרי מדובר על כך שאני יכול לממש פעולות מיוחדות שמכוונות אל המטרה, שמשנות את הטבע שלי.

כך אנחנו גם נוהגים עם הילדים, כשאנחנו נותנים להם לבצע שוב ושוב את אותה המשימה, עד שהם פתאום מתחילים לבצע אותה בעצמם. אם תנסה לגמול את הילד ממשהו שהוא כבר הספיק להתרגל אליו – לא תצליח. ההרגל כבר מתקשר אצלו עם התענוג. מקודם הוא עשה את זה תחת הלחץ שלנו, מתוך פחד שאחרת יהיה לו רע, ועכשיו הוא רואה מזה תועלת: ביטול של העונש ואפילו של השכר. בסופו של דבר הפעולה שהייתה מלכתחילה בלתי רצויה, התחברה אצלו עם התועלת, והחיבור הזה נחרט במוחו. עכשיו, אפילו אם אני לא עוקב אחריו, הוא ממשיך לצחצח שיניים בבוקר ובערב, אפילו אם אף אחד לא ייתן לו סוכרייה עבור זה. במוח שלו כבר נמצא המודל של הסוכרייה, והוא עובד בהצלחה.

וזהו ההרגל. לא סתם הרגל, אלא קשר שקיים אצלו במוח, שקושר בין הפעולה לבין הסוכרייה. יתר על כן, אם לא אעשה את מה שהתרגלתי אליו, אני כביכול אקבל עונש, על אף שלמראית עין שום דבר לא קרה.

ההרגלים שלנו קשורים לעישון, לאכילה, לביגוד ולדברים רבים אחרים. הם פועלים באופן תמידי, גם אם אנחנו שמים אליהם לב וגם אם לא.

כזאת היא ה"מכאניקה" הלא פשוטה, שמתייחסת במלואה לרצון, שבו כל פעולה או כל מחשבה צמודה לזיכרון על התענוג. התענוג הזה הוא נצחי, הוא נרשם ונשאר בי כתוספת לגורם הראשוני. אפילו אם הוא לא מתגלה בהווה, אלא כביכול בעבר, כלומר לא באורות הפנימיים, אלא באורות המקיפים – בכל זאת אני מרגיש אותו.

כך, מתוך השיתוף ההדדי בין האור והכלי, נבנה ההרגל. אנחנו יוצרים אותו בעצמנו או שאנחנו מקבלים אותו מבחוץ: מההורים, או מעוד מישהו. המון פעולות במין האנושי מבוססות על הסכֵמה הזאת. בעזרתה אנחנו מאלפים את החיות, מחנכים את הילדים, מרגילים את עצמנו… אפילו כשאנחנו עורכים היכרות עם אדם מסוים ויוצרים יחס כלפיו, אנחנו פועלים על פי התבניות שהורגלנו אליהן.

לכן, ההרגל הופך לטבע שני. זהו אחד הקווים של התמונה.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "החרות", 20.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:
ההרגל החדש
להתרגל להשתוקק להשפיע
עקרונות יסוד מתוך הספר "שמעתי" – מאמר ז', "מהו, ההרגל נעשה טבע שני, בעבודה"