בחזרה לכלכלה הקונסרבטיבית

דעתו של פטר מוסטובוי, מחוקק, כלכלן ועורך דין: "אם ננתח את מבחר הסחורות המוצעות לצרכן, נגלה שרק כ-30% מתוכן תואמות לצרכים הבסיסיים של האדם. משמע שהצרכים שהיו קיימים תמיד הם: מגורים, ביגוד, תחבורה, טבק ומשקאות.

משך מאות שנים החברה הזדקקה לדברים הללו. הצורות השתנו, אבל הצרכים לא השתנו. כל שאר הסחורות מספקות צרכים שאינם קיימים. במה נבדל נגן MP3 מכל השאר? – רק בכך שהוא קטן יותר, אבל מוצרים שסיפקו את אותו הצורך באותה הדרך היו קיימים גם קודם.

אם האופנה מכתיבה שכל שלוש שנים אתה צריך להחליף את הרכב, שיכול לנסוע עשר שנים, הרי שבתקופה הזאת אתה צריך ארבע מכוניות במקום אחת. החומרים ומקורות האנרגיה שבהם השתמשו בייצור, החל מהתכת המתכות וכלה בשימוש – עפו אל האטמוספרה, בוזבזו על חימום המרחב של כדור הארץ, ובזבזו כמות אנרגיה גדולה פי 4 יותר ממה שהיה חכם לעשות מבחינת סיפוק הצרכים הבסיסיים.

אפשר ללמד את עמי אפריקה המשוונית טכנולוגיות חקלאיות חדשות, כפי שנעשה בהודו בתחילת שנות ה-60. אז פותחו זנים מיוחדים של חיטה, והודו הפסיקה להיות מדינה עם רעב תמידי.

אפשר היה לעשות זאת מזמן גם באזורי רעב אחרים, אבל לא – אנחנו מביאים לאפריקה המשוונית סיוע הומניטרי. מפני שסיוע הומניטרי – הוא סחורה. והרי אם נשקיע פחות כסף ממה שאנחנו מבזבזים על אספקת הסיוע ההומניטרי, היינו יכולים קודם כל לגרום להם להיות מסוגלים לקיים את עצמם. אבל בגרמניה ובצרפת גם כך האבטלה גדלה עד ל-15%, אז איך אפשר לוותר על "הסיוע ההומניטרי"…!

המעבר מכלכלת צריכה לכלכלה קונסרבטיבית מצריך הבנה חדשה של המשבר הנוכחי".

התייחסותי: נעים לראות שהמחשבות שעליהן חכמת הקבלה מדברת כבר אלפי שנים מתחילות להשתלט על מי שחיבר שורה של רפורמות חשובות ברוסיה. אנחנו נמצאים בנקודת החיתוך בין חכמת הקבלה לחיים שלנו. דווקא בזכות זה חכמת הקבלה מתגלה. אמנם, היא יוצאת מראיית מדרגת ההתפתחות הבאה ומייעצת לנו כיצד לעלות אליה בדרך טובה, ואילו המומחים של העולם שלנו מציעים את הפיתרונות שלהם מתוך ראיית המצב הנוכחי של העולם בלבד.

ידיעות קודמות בנושא:
כשהאופנה תרד מסדר היום
המעבר לכלכלת העתיד
חברת הצריכה המופרזת