קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: כיצד אפשר בכל פעם, כשאנחנו נמצאים בכל מיני צורות, להשתוקק לאותו האיחוד עם הקבוצה ועם הבורא?
תשובתי: הנפילה בין שתי מדרגות סמוכות מעניקה לי כוח השתוקקות חדש. לדוגמא, אתמול אכלתי, והיום אני שוב רעב. באותה הטבעיות אני צריך להשתוקק לאיחוד.
כשאני עומד על המדרגה הנוכחית שלי, אני חולם על המדרגה הבאה. עבורי היא האידיאל. לאחר מכן אני גדל ועולה אל האידיאל שלי. כיצד עכשיו אני יכול להתקדם הלאה? – אני צריך רצון שתואם לעלייה החדשה, רצון גדול פי שניים מהרצון הקודם.
במילים אחרות, כדי לעלות למדרגה הבאה, אני חייב לאבד פי שניים. משמע, שבכל פעם אני עושה שני צעדים אחורה וצעד אחד גדול קדימה. כי לא מספיק לי לחזור למדרגה הקודמת, אלא אני צריך להרגיש נפילה כפולה, אובדן כפול. את החיסרון החדש הזה אני יכול לרכוש רק מהסביבה, ורק אז אוכל לעלות למדרגה הבאה.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "החירות", 15.12.2011
ידיעות קודמות בנושא:
להיפרד כדי להתאחד
כיצד לשוט במפרשים פרושים כנגד הרוח
התחלת מדרגה חדשה
מה בדיוק קורה כשאני חושבת על אחרים? מדוע יש בזה כוח ואיך זה עובד? תודה.