ספר הזוהר: סיפור על חיבור

העבודה הרוחנית מסתכמת בחיבור בינינו ובחיבור עם הכוח העליון שמייצב אותנו.

איך אפשר לחבר בצורה מהירה, נכונה ויעילה, את שלושת הגורמים: אני, הקבוצה והבורא? לשם כך המקובלים כתבו עבורנו את הספרים שלהם. למעשה, הם כתבו את הספרים האלה גם עבור עצמם, כדי שהם יוכלו לחלוק זה עם זה את ההתרשמויות ולהיכנס למגע ביניהם, לחיבור ביניהם.

כשאני קורא ספר של מקובל, הוא מגלה לי את מה שהוא השיג בעצמו. ודאי שהוא לא כותב על העולם הגשמי, אלא על השגתו הרוחנית, על המצבים הרוחניים השונים, ובזמן הקריאה גם אני עובר אותם.

בעולם שלנו, כשאני קורא ספרים למיניהם, אני מתאר את עצמי בתפקיד הגיבור שחווה את המצב המתואר. אבל מקובל שקורא ספר קבלה לא מדמיין, אלא עובר באופן ריאלי את אותם המצבים, ומרגיש את אותם המצבים שמרגיש המחבר. בזמנו המחבר גילה מציאות מסוימת, ועכשיו אני פוסע לתוכה ומצייר אותה בתוכי באמצעות הכוחות הרוחניים.

המקובלים יכלו להגביל את עצמם לשפת הסימנים הטכניים, בדומה למתכנתים שכותבים קודים ב"שפת המחשב". לפעמים אנחנו רואים על המסך את ה"ג'וקים" האלו ולא יכולים להבין בהם שום דבר. באמת, אנחנו לא צריכים יותר. כי אני הרי צריך לדעת רק איך לחבר את הרצונות שלי: באיזו צורת השפעה, ביחס למי ולמה. בהתאם לזה אני מתאר מצב זה או אחר. את תמונת המציאות אני תופס בפנים, בתוך הרצונות והמחשבות שלי, ואפשר לתאר את זה בקלות רבה.

אבל ספר הזוהר הוא עניין אחר. הוא כתוב בשפה פיוטית ופונה אל הרגשות, אבל משתמש גם במונחים של העולם שלנו ובפסיכולוגיה שלו. אנחנו צריכים רק לא לשכוח שלמעשה מדובר על העולם הרוחני, על המציאות הפנימית שלנו, על איך שאנחנו מחוברים בינינו. כל מצב שמתואר בספר הזוהר מראה לי איך אני, הקבוצה והבורא שוב מתחברים לאחד. רק על זה אנחנו צריכים לחשוב בזמן קריאת הזוהר, ואז הוא בהכרח יעזור לנו לגלות את הקשר ההדדי בדרגות גבוהות יותר.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 11.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:
להבין את המקובלים הגדולים
להתחבר עם המקובלים הגדולים
כיצד לחדור לספר הזוהר