מדוע אנחנו כל כך שונים?

מתוך שיעור מס' 2 בכנס הערבות בערבה

כל אחד צריך לחשוב איך לבטל את עצמו ולהתחיל לדאוג רק לאחרים. בצורה כזאת נגיע אל הבורא. אבל לא צריך לחשוב על איך לדאוג לגופים הפיזיים, כפי שרבים סבורים. בכך עוסקות שיטות רבות ולימודים רוחניים רבים בעולם הזה. אלא חכמת הקבלה מדברת על האהבה לזולת שבעזרתה האדם מתעלה מעל לאגו שלו ומגיע לחיבור מעליו.

לא צריך לבלבל את זה עם ארגונים "אלטרואיסטיים" שעוזרים לעניים ולחולים, כאילו שבכך הם מתקנים את העולם ש"קולקל" על ידי הבורא. אנחנו רואים שכתוצאה מכך העולם הופך להיות רק רע יותר. זהו אחד הדברים שעומדים בסתירה לשכל האנושי. ובכלל, אנחנו מגלים במקצת ששום דבר אינו תואם לשכל שלנו.

כלומר, לא צריך לחשוב על איך למלא את הרצון האגואיסטי של האחר, אלא רק על אהבת הזולת. רק בזכות זה תוכל להרגיש את הצורך ברכישת התכונה החדשה שנקראת רצון להשפיע, או אהבת חברים, שדרכה אפשר להגיע לאהבה לבורא.

כעת מובן מדוע אנחנו צריכים שיהיו מסביבנו כל כך הרבה בני אדם כל כך שונים זה מזה, וכל אחד שורה בתוך הרצון האגואיסטי והאהבה העצמית שלו – כל זה כדי לאפשר לנו להשקיע מאמצים ויגיעה לגילוי הבורא.

כי הפער ביני לבין הבורא הוא אותו הפער שבין בני האדם, שמזמין את השנאה, הדחייה וחוסר ההתאמה.

לא קיים מרחק ביני לבין הבורא. המרחק הזה נוצר בגלל המרחק ביני לבין הזולת. במידה שבה אני מתקרב לזולת, כך אני מתקרב לבורא. המגע הראשון שלי עם הזולת הוא המגע הראשון שלי עם הבורא.

ככל שאני מתחיל לאחר מכן להתחבר יותר עם הזולת, אך לא דרך הגופים הפיזיים אלא רק דרך ה"נקודות שבלב" שלנו, מעל לרצון האגואיסטי שלי – בצורה כזאת אני מגלה יותר ויותר את הבורא ומתחבר עימו.

מתוך שיעור מס' 2 בכנס הערבות בערבה, 18.11.2011

ידיעות קודמות בנושא:
פוקוס על האין-סוף
גשר צר שמוביל לרשות הבורא
שבעה מיליארד יקומים