קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: נאמר "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך". מי זה "חברך"?
תשובתי: "חברך" זה בעיקרון, כל אדם בעולם. אבל זה יותר מדי עבורנו. אנחנו לא יודעים בינתיים כיצד להתייחס בצורה נכונה לאויבים ולשונאים. את זה צריך ללמוד בנפרד.
לכן "חברך" עבורי, זה חבר בקבוצה, אדם שרוצה להתחבר איתי למען השגת המטרה הרוחנית. זה התנאי שאנחנו חייבים לקיים בקבוצה. יכול להיות שאנחנו חושבים דברים רעים על החברים ומתייחסים אליהם באופן ביקורתי, אבל אם בעבודה הרוחנית שלנו אנחנו בכל זאת משתדלים ליצור רשת נכונה של קשרים הדדיים בינינו, אם איננו רוצים לגרום רע לאחרים בשום מחשבה, בשום רצון, בשום השתוקקות וכוונה – בכך אנחנו כבר מותחים את החוטים בינינו.
עד אז, הרשת הזאת גורמת לנו רק צרות והרגשות רעות. אך ברגע שבו נתחיל להחיות את הרשת הזאת על ידי יחס של השפעה הדדית, ללא ביקורת הדדית – מייד נתחיל להרגיש את הזרם שזורם בינינו, ונחוש כיצד האוויר בקבוצה נעשה סמיך יותר והופך ל"ג'ל" שמקשר את כולנו לגוף אחד.
בדיוק בצורה כזאת זה מורגש: האוויר הסמיך בינינו הופך כביכול לנוזל, ולאחר מכן למשהו דמוי ג'ל, שבהדרגה נהפך ל"בצק" מוצק, שבו אנחנו נמצאים כמו צימוקים בתוך ה"עוגה" הכללית.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "אהבת ה' ואהבת הבריות", 30.10.2011
ידיעות קודמות בנושא:
זה לא מתקבל על הדעת. אז איך אפשר לרצות את זה?
החיבור הוא ההצלה
מה נותנת לנו אהבת הזולת?
