הרצון של המערכת האינטגרלית

בעל הסולם, "השלום בעולם": "ואל תתמה, מה שאני מערבב יחד את שלומו של ציבור אחד, עם שלום העולם כולו, כי באמת כבר באנו לידי מדרגה כזו, שכל העולם נחשבים רק לציבור אחד, ולחברה אחת, כלומר, שכל יחיד בעולם, מתוך שיונק לשד חייו והספקתו מכל בני העולם כולו – נעשה בזה משועבד, לשרת ולדאוג לטובת העולם כולו.

כי הוכחנו לעיל את השיעבוד המוחלט של היחיד, להציבור שלו, כדוגמת גלגל קטן במכונה. כי הוא נוטל כל חייו ואשרו מאותו הציבור, ועל כן טובת הציבור, וטובתו הפרטית – היינו הך. וכן להיפך. ולפיכך, באותו השיעור שהאדם משועבד לעצמו – הנה בהכרח שנעשה משועבד לציבור, כמו שהארכנו בדברים לעיל".

האם מדובר על כפייה? האם נתחיל לחייב עכשיו את כל הציבור, את כל מדינה בעולם, לפעול בדיוק לפי תקנון כזה או אחר? איפה חופש הפרט? איפה השוויון והצדק, אם יהיו כאלה שיכריחו את האחרים לבצע משהו?

כל העניין הוא, שלאט לאט מתחילה "להתלבש" על העולם שלנו המערכת החדשה, הכללית, ואנחנו נאלצים להיכנע לה. אין ברירה אחרת, עלינו להשלים עם המערכת האינטגרלית והגלובלית שמתגלה היום בכל מקום. אנחנו צריכים לעזור זה לזה ואפילו לחייב זה את זה – כי הרי אנחנו תלויים זה בזה. אף אחד לא יכול לשים גבול בינו לבין האחרים ו"לשמור מרחק" מהם. העולם נעשה מאוד קטן, אנחנו שואבים את המשאבים שלנו מאותם המקורות, כולנו קשורים זה לזה.

מערכת הקשר ההדדי הגלובלי מחייבת אותנו, לפי עיקרון הערבות ההדדית, לשמור זה על זה. כמו כן, יש לנו גם את הזכות לחייב זה את זה לשמור על העיקרון הזה. אף אחד אינו רשאי לנצל את הכוח שלו כדי לכפות את רצונו על האחרים. לא מדובר על קפריזות של מישהו, אלא על רצונה של המערכת הכללית האינטגרלית שמתגלה ומציבה בפני כולנו דרישות משותפות.

מאחר ואנחנו קשורים הדדית באופן מוחלט, עלינו להתארגן בינינו בהתאם לאותה המערכת האוניברסלית שהטבע מציג. אם מישהו לא נכנע לה ולא משאיר לנו ברירה אחרת, עלינו לדאוג לכך שהוא בכל זאת ירצה להסתגל לתנאים החדשים – אם לא מרצונו, אז בעל כורחו.

כיצד? – פשוט מאוד. אנחנו נפסיק להיות איתו בקשר, נבודד אותו, נשאיר אותו אחד על אחד מול המערכת הגלובלית. היום לא צריך מלחמות ופצצות אטום. מספיק לסגור למדינה את צינורות האספקה שדרכם מועברים אליה וממנה הסחורות וחומרי הגלם. אנחנו לא קונים את התוצרת שלה, לא עושים איתה עסקים – והמדינה בקריסה, החל מהחקלאות וכלה באנרגיה, בחשמל וכן הלאה.

בימינו אף מדינה אינה יכולה להסתדר ללא האחרות. עד כדי כך הכול קשור הדדית. ולכן צריך להסביר לחברות, למדינות ולממשלות את מה שהן עדיין לא מבינות: אנחנו יכולים לשרוד רק אם נשמור על חוק הערבות ההדדית, ולא אחרת.

אם כן, טובת העולם כולו תלויה בטובתה של כל חברה וכל מדינה, וכן להיפך. כל זה מביא להשלכות מרחיקות לכת, שאפילו קשה לנו לתאר לעצמנו. כל אדם ירגיש שהוא תלוי בכולם, בכל דבר. אפילו כדי להכין כוס תה, אני צריך שכל העולם ישתף איתי פעולה.

המצב הזה מכתיב לנו תפיסת עולם שונה לחלוטין, הרגשת חיים אחרת לגמרי. מעכשיו אני לגמרי נמצא בשליטת האחרים, בתלות ישירה בהם. ואם אני מודע לכך, כמו בהמה שמבינה שאינה יכולה לשים לעצמה בתוך המתקן את האוכל והשתייה – הרי שהבנת המערכת של הערבות ההדדית מאפשרת לי, כמו לילד טוב, לתפוס את מקומי בתוכה.

לכן כל כך חשוב היום לגשת לחינוך. כולנו צריכים לפקוח את העיניים ולראות היכן אנחנו נמצאים.

הדרך לא פשוטה. אנחנו רואים את זה באירופה שמנסה להילחם במשבר הפיננסי. למנהיגיה קשה מאוד להבין את המשמעות של מה שקורה. הם מאשימים זה את זה, על אף שלמעשה אף אחד לא אשם. פשוט קודם כולם התנהגו בצורה אגואיסטית, ועכשיו שוללים מאיתנו אפשרות כזאת.

ואותו הדבר תקף גם בנוגע לקבוצה שלנו. עבור העולם מדובר על החיים הגשמיים, ועבורנו – על החיים הרוחניים. אנחנו חייבים להבין שהחיים הרוחניים תלויים בגילוי מערכת הערבות ההדדית. אנחנו נחיה בצורה רוחנית רק בתוכה, בזכותה, כאשר בין כולם יהיה קשר הדדי, הרמוניה, חלוקה צודקת ויחסים הדדיים כנים. ואז, ממדרגת ההדדיות הרוחנית שלנו, נוכל לשפוך לעולם את הידע הזה על ההדדיות הגשמית, את שיטת החינוך הזאת, את כל השפע שיעבור דרכנו. בעזרת החינוך אנחנו ניתן לאנשים את הכלים, והאורות שיגיעו מאיתנו ימלאו אותם בהרגשת החיים.

העולם בעיקרון כבר מבין שהוא באמת נעשה "עגול", אך מהצד השני, הוא עדיין לא מרגיש את כל מידת התלות ההדדית. בקרוב אנחנו נראה במו עינינו שכל מי שיוצא נגד הערבות יקבל מכות קשות מאוד. כל ה"חצופים" שאינם רוצים להסתדר עם האחרים, שאינם ממהרים לכיוון הקשר ההדדי, בין אם אלה אנשים בודדים או מדינות – ירגישו כיצד התוצאות השליליות של המזימות שלהם חוזרות אליהם בבומרנג.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "השלום בעולם", 17.10.2011

ידיעות קודמות בנושא:
אין לאן לברוח
צריך לתקן את בני האדם ולא את הכלכלה
לפני הקפיצה