קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
דעתו של העיתונאי הרוסי מטביי גנפולסקי (בעקבות עסקת גלעד שליט): "מי שחיים בישראל הם נבחרים, לא במובן של לאומיות, אלא במובן של האחריות ההדדית. כיצד אנחנו יכולים ללמוד להעריך את הזולת כפי שהם מעריכים? האם לשם כך חייבים לחיות בשדה הקרב?"
התייחסותי: האחריות ההדדית, הערבות, אפילו בצורתה המינימליסטית, כפי שאנחנו רואים בין תושבי ישראל, היא לא תוצאה של המצב הביטחוני המיוחד של המדינה והחברה, ואפילו לא של אלפיים שנות הגלות בין העמים העוינים והצורך להתלכד יחד – אלא תוצאה מהעבר הרוחני שלנו: עד לנפילה הרוחנית שלנו לפני אלפיים שנה מרמת "ואהבת לרעך כמוך" לרמה של "שנאת חינם", חיינו בהתאמה לחוק הטבע העליון, חוק "החיבור בין כל הניגודים", ובכך היינו דומים לכוח הטבע האחד, לבורא. זה שמר עלינו בערבות הדדית – שהיא התנאי שקיבלנו על עצמנו במעמד הר סיני, אלף שנה לפני כן.
והיום, על אף שאנחנו נמצאים בנפילה רוחנית, ולא באותו חיבור "כאיש אחד בלב אחד" שנדרש מאיתנו פעם, עדיין העבר פועל בנו. הוא מחזיק אותנו במוכנות להחיות אותו ולהראות לעולם כולו שאפשר להתעלות מעל "שנאת החינם", להגיע ל"ערבות הדדית", להיות כולם כ"איש אחד בלב אחד", ובסופו של דבר, "לאהוב את רעך כמוך".
ידיעות קודמות בנושא:
בלי יותר מדי חשבונות – כמו משפחה אחת
ישראל והבבלים
הגחלת העמומה של הערבות
