קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: היכן העולם העליון והעולם שלנו באים במגע?
תשובתי: העולם שלנו והעולם העליון נוגעים זה בזה ברצונות של האנשים האחרים, שאותם אני יכול לצרף לרצונות שלי, להפוך אותם להיות כמו שלי. לכן קיים התנאי של "ואהבת לרעך כמוך".
הרצון העיקרי הראשוני שלי הוא רק נקודה שאינני יכול לקבל לתוכה שום דבר, אין בה נפח. אם אני יכול לצרף אליי רצון של מישהו אחר ולקבל אותו כשלי, אז אני פועל בצורה מעניינת מאוד: אני מבקש לתת לי אור, כדי למלא את הרצון הזה. האור מגיע, עובר דרכי, ואני ממלא את הרצון הזה. אם באופן כזה אני מצרף אליי עוד ועוד רצונות יותר ויותר גדולים, אני מגיע לעולם אין-סוף.
עולם אין סוף הוא כל הנקודות שבכל הלבבות. ואז עובר דרכי כל אור אין-סוף, ואני מרגיש אותו בכל השאר, בכל הרצונות הזרים כביכול, מאחר וחיברתי אותם אליי והם הפכו לשלי.
מכאן מובן במה מסתכמת הסיסמה: "ואהבת לרעך כמוך": אתה (האגואיסט) תאהב את רעך (את כל האחרים, כדי שהם יהפכו ל"רעך") כמוך (תצרף לעצמך את הרצונות שלהם).
ואז תעביר דרכך את כל האור העליון. אתה תקבל אותו באותם הרצונות שצירפת לעצמך, הם שלך. בצורה כזאת אנחנו משיגים נצחיות, שלמות, עולם אין סוף. זאת כל העבודה שלנו.
מתוך השיעור הווירטואלי בנושא "יסודות חכמת הקבלה", 04.09.2011
ידיעות קודמות בנושא:
במרחק שלושה שלבים מכאן…
האינסופיות שזורמת דרכי
להרגיש מה זה להיות בורא
