מה יצמח מאיתנו?

מהמצב הראשוני, שבו כל הנשמות היו יחד (Σ) עברנו לעולם השבירה, ואחר כך נפלנו לעולם שלנו. בהמשך, לאחר התפתחות האגואיזם וההתכללות הדדית של כל חלקיו, הגענו לרגע המפנה (1995), שהחל ממנו אנחנו צריכים לתקן את האגו שלנו, כדי לחזור חזרה למצב ההתחלתי.

אך אם המצב הראשוני נברא על ידי האור, על ידי הבורא, הרי שאת המצב הסופי אנחנו יוצרים בעצמנו. כאן טמון הבדל גדול, כי אנחנו הופכים להיות דומים לאור, לבורא. וזאת כל מטרת הבריאה.

אנחנו נולדים ללא הרגשה עצמית, כמו טיפת זרע ברחם, שעדיין לא הפכה לשום דבר. לאחר מכן אנחנו עוברים את שלב ההכנה, רוכשים את כוח הטוב (+) ואת כוח הרע (-) והודות לכוחות האלה אנחנו יכולים להתפתח בדרך הרוחנית. כל אחד מנהל את המלחמה הפנימית שלו, וכולנו יחד מנהלים מלחמות בתוך החברה, בתוך האנושות, עד שאנחנו מגלים את האמת ומתקדמים אל הקו האמצעי, שבו גם הפלוס וגם המינוס מסודרים כאחד. המינוס הוא כוחות האגואיזם שלנו, והפלוס הוא כוחות האור שבנו. וכך אנחנו מתקדמים קדימה.

את העבודה הקשה הזאת אנחנו צריכים לנהל בצורה מובנת והכרתית. זה בעצם הדבר העיקרי שעלינו לעשות. הרי אנחנו צריכים לחזור למצב ההתחלתי, לגלות אותו עמוק בתוכנו. לשם כך אנחנו נעשים חכמים יותר, רגישים יותר, ומפותחים יותר.

מהמצב הנוכחי של היום, אנחנו מתחילים לרדת לעומק שלנו: לעולמות עשיה, יצירה, בריאה, אצילות, אדם קדמון, ובסופו של דבר להגיע לעולם אין-סוף (∞). העיקר, שמה שאנחנו משיגים זה את הכרת הרע של עצמנו. הרי אנחנו משיגים הכול בתוך האגו שלנו. כשאנחנו הופכים אותו להשפעה, אנחנו שוקעים יותר ויותר עמוק ומגלים בו את העולמות העליונים, עד שהכול, כל מלכות דאין-סוף שהייתה אצלנו במצב ההתחלתי, תהפוך לכוונה על מנת להשפיע.

כך אנחנו מגיעים דרך המצב השני, שכולל את כל הדרך שלנו, אל המצב השלישי.

כמו שכתב בעל הסולם, שיטת הקבלה מאפשרת לנו לגלות את הרע שבתוכנו, את האגואיזם. כשאנחנו מתקנים אותו, אנחנו חודרים יותר ויותר לעומק ושם, בתוכו, מגלים את כל העולמות, את כל המציאות הרוחנית. הרי חוץ מהרצון לקבל הבורא לא ברא שום דבר. באמצעות השבירה, הרצון הזה קיבל צורה אגואיסטית, ועכשיו אנחנו צריכים לתקן אותו להשפעה.

היום אנחנו מרגישים את עצמנו במציאות עגומה, חשוכה ומוגבלת. ורק אותה אנחנו יכולים לתפוס, מפני שאנחנו הפוכים מהאור. אנחנו כמו טיפת זרע, שאין לה שמץ של מושג על מה שיצמח ממנה.

אך כשאנחנו מזמינים את האור, כדי שהוא יפַתח אותנו וישנה את הרצון לקבל שלנו להשפעה, אנחנו מכירים ומשיגים את הבורא, בהתאם לחוק השתוות הצורה, עד שהרצון שלנו והאור יהיו דומים זה לזה.

0

מתוך שיעור מס' 3 בכנס הקבלה בגרמניה, 06.08.2011
ידיעות קודמות בנושא:
האגו מוביל אותנו בנאמנות
המחלה ברורה, כל העניין הוא התרופה
מי מחליט: הרצון או האור?