מאחורי הפשטות מסתתרת חכמה

כל הנשמה שלנו בנויה מההסתרה. אנחנו מסתירים את הרצון לקבל שלנו בכל צורה אפשרית. ההסתר הראשון הוא צמצום פשוט. אך לאחר מכן אני מתחיל לחקור, מה אני מצמצם, איזה רצון אני מצניע מעצמי ומה אני רוצה מעצמי.

כל הקבלה שלי יכולה להיות רק על מנת להשפיע, כלומר אני בונה ארבע דרגות הסתרה: הסתרה על פני הסתרה על פני הסתרה… וכך אני משיג יותר ויותר את גדלות הבורא.

אף פעם לא נוכל להבין את החשיבות האמיתית שלו (אולי מתישהו במציאות החדשה אחרי גמר התיקון). הרי היא נבנית במידה שבה אנחנו מסוגלים לקלוט אותה בתוך ההסתרות שאנחנו בונים.

איננו יכולים להעריך שום דבר שמתגלה לנו בפועל, אלא רק על ידי זה שאנחנו מסתירים אותו מעצמנו. כאשר אדם מסוים מתגלה לנו, ואנחנו מתחילים לקבל ממנו בגלוי, אנחנו מפסיקים לרומם אותו. הרי כל מה שיש לו, יש עכשיו גם לי. הוא התגלה ומתייחס אליי בפשטות, וגם אני מתייחס אליו בפשטות.

ההערכה נולדת מתוך ההסתרה. אך ברוחניות איננו משחקים ב"משחקים פוליטיים", אלא אנחנו פותחים את עצמנו. ודווקא האחרים צריכים לעשות על עצמם הסתרה, כדי להשיג אותנו.

למשל, מורה ביחס לתלמיד, פותח את עצמו ומתקרב אליו. והתלמיד צריך בעצמו לעשות עליו הסתרה ורק בצורה כזאת הוא יוכל לקבל ממנו משהו. אחרת, המורה יצטייר לו כפשוט, והוא לא יוכל לספוג את חכמתו.

לכן המקובלים היו תמיד מתנהגים בצורה מאוד פשוטה, ותפקידו של התלמיד היה לעשות על זה הסתרה.

מתוך שיעור על מאמר מהספר "שמעתי", 21.07.2011

ידיעות קודמות בנושא:
ללא הסתרה לא ניתן להשיג שלמות
ממה נבנית דמות הבורא
העולם שצומח מתוך ההסתרה