על כל פשעים תכסה אהבה

שלב ההכנה נקרא תקופה של "שגגות וזדונות". אפשר להתקומם: איזה מין זדון זה, אם לא הבנתי ולא ידעתי שום דבר?!

כן, אתה לא ידעת, אבל פעלת. ועל אף שהשתדלת ללכת בעקבות הוראותיה של חכמת הקבלה, כלומר למדת, היית בקבוצה, אך את כל זה עשית לתועלת עצמית. ולכן את אותן הפעולות שהיית צריך לבצע בכוונה על מנת להשפיע בקבוצה ובלימוד, ביצעת באופן אגואיסטי מבלי שאפילו תדע על כך. וזהו זדון גדול. אתה ניסית לנצל למען עצמך את החברים ואת חכמת הקבלה, ואלה חטאים שנקראים "זדונות" או "שגגות".

כשאנחנו עולים לאחר מכן למדרגה הרוחנית ומקבלים את הכוח לפעול בכוונה על מנת להשפיע, אנחנו מתקנים את החטאים האלה. תחילה מתקנים את ה"שגגות", ובכך אנו עולים לדרגת בינה, להשפיע על מנת להשפיע, יראה. ואחר כך אנחנו מתקנים את ה"זדונות" להשפעה, ורוכשים את דרגת האהבה, האמונה השלמה.

מהיכן באים הזדונות והשגגות האלה שאנחנו מתקנים להשפעה ואהבה במדרגות בינה וכתר? –הם נשמרו מתישהו ברצונות האגואיסטיים שלנו, כמו שנאמר: "חיל בלע ויקיאנו". וכך הצטבר אצלנו מלאי של זדונות, שאותם אנחנו יכולים לתקן עכשיו.

אך אדם שלא נכנס לקבוצה ולא מתחיל ללמוד, לפחות מתוך כוונות אגואיסטיות להגיע למטרה, אפילו לא מבצע "זדונות" ו"שגגות". אין לו בכלל מה לתקן, כי אין לו "יצר רע"!

"היצר האגואיסטי" שעליו מדברת חכמת הקבלה, זו תכונה מיוחדת. אנחנו בונים אותו בזמן שאנו נמצאים בקבוצה ובלימוד ומשתוקקים להשפעה (ל"לשמה"). ודאי שבינתיים אנו נמצאים באגואיזם (ב"לא לשמה") ומבצעים חטאים נוראיים, בכך שאנחנו רוצים להשיג את הרוחניות לתועלת עצמנו ולעשות לעצמנו טוב יותר, שנקבל שכר בכל העולמות.

כך אנחנו צוברים בתוכנו את הזדונות והשגגות. וכל עוד הם לא הצטברו למידה שלמה במשך "400 שנות גלות מצרים", לא נוכל לברוח מהם ולהתחיל בתיקון.

מתוך שיעור על מאמר מהספר "שמעתי", 19.07.2011

ידיעות קודמות בנושא:
טעויות שלומדים מהן
בפותחי את הדלת אל החופש
אל תפחדו מטעויות