להסכים לערבות

שאלה: בעל הסולם כתב שעם ישראל קיבלו את הערבות לאחר שכולם הסכימו לכך. האם בעידן הגלובלי כל העולם צריך להסכים לערבות?

תשובתי: לא. לא מדובר על כל בני האדם ולא על כל הרצונות של האדם. לא שייכים לכאן הנשים, הילדים והזקנים, כלומר הרצונות שבינתיים אינם יכולים להתגבר על עצמם. הרי גבר הוא מי שמתגבר על האגו שלו.

תנאי הערבות הוא עדיין לא גמר התיקון, אלא רק הסכמה בעלמא ולא יותר מכך. תסכימו, ותקבלו את התורה. "אם אתם מסכימים עקרונית לחיבור כזה, אתן לכם את האמצעי, שבעזרתו תתחילו להתחבר בפועל".

בזמן קבלת התורה בני ישראל עדיין לא תיקנו את עצמם. הם רק הרגישו את הרע של המצב הנוכחי, והבינו שאפשר להתעלות מעליו באמצעות הערבות. אך הם בינתיים אינם יודעים מה זה להיות משפיע, הם עדיין לא בהשפעה. בהמשך הם יתחילו להשתמש בתורה כדי לתקן את הרצון בכוונה על מנת להשפיע. בשלב הראשון, להשפיע על מנת להשפיע, כלומר "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך".

זהו בסך הכול תיקון קטן, התיקון הראשון בדרך הרוחנית. אך הערבות נדרשת עוד קודם לכן. בשלב הראשוני היא אינה טוטאלית, אינה מתפשטת על כל העולם, אינה חודרת לעומק ואינה מיועדת לכולם. וגם בתוך כל אדם, היא מכסה רק את הרצונות ה"גבריים", ואת השאר בינתיים לא. הרצונות ה"נשיים", ה"ילדים" וה"זקנים" רק תומכים, הם כביכול מנוטרלים, "לא מתנגדים".

אם כך, עלינו להבין שהערבות היא די קרובה אלינו. היא בכלל אינה דורשת מאיתנו מאמצים על-אנושיים. לא, אנחנו הולכים אליה מבלי שנהיה עדיין "עַם", כלומר מבלי שהתחברנו בינינו. ואנחנו עומדים לעשות את עגל הזהב מיד לאחר קבלת התורה. אלה השלבים של הדרך, והאנושות כבר מתקרבת אליהם.

צריכה להיות תעמולה פנימית בקבוצה, כדי שנלך על זה בהחלטיות. בקבוצה העולמית שלנו אין שום בעיה לממש את הערבות.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הערבות", 14.07.2011

ידיעות קודמות בנושא:
ערבות: אחד מעד – נפלו כולם
הדגש העיקרי של הערבות
אספקה מלאה עבור שלושה מיליון במדבר