בואו נרצה שהכתוב יתממש!

שאלה: האם יהיה לי מובן מתישהו על מה מדברת חכמת הקבלה? כי זה נראה כל כך גבוה ולא מובן.

תשובתי: המקובלים מתארים את מה שהם רואים. אתה קורא את זה, אך מעולם לא הרגשת את זה, מעולם לא ראית מציאות כזאת והמילים האלה אינן אומרות לך שום דבר. וגם אסור לך לדמיין לעצמך דמויות גשמיות כלשהן, כי זה בכלל לא מה שרואים המקובלים.

אז למה הם מתארים כל מיני מצבים לא ידועים, שאינך יכול לתאר לעצמך ושבכלל אסור לדמיין אותם, כי הרי תתחיל לדמיין גשמיות?

המקובלים כותבים על זה, כדי שתרצה לדעת: על מה הם כותבים, מה הם רוצים לספר? הם אומרים שכל זה נמצא בתוכי, אז אני מתחיל להתעניין: היכן זה קורה: בבטן או בלב, או איפשהו מבחוץ?

בכל פעם עליי להשתוקק, יחד עם הקריאה, להשיג את מה שאני קורא עליו, כלומר להיכנס לתוך התמונה הזאת. או יותר נכון, שהתמונה הזאת תיכנס לתוכי, כי הרי כל ההרגשה היא פנימית, כפי שאני מרגיש גם את העולם הזה. אני צריך כל הזמן להשתוקק להתחבר עם אותה הצורה שעליה הם כותבים. לא לדמיין אותה לעצמי, כי זו תהיה הרי פנטזיה, אלא לרצות לחיות בתוך אותה הצורה שהמקובלים מתארים.

הם מתארים לי את צורת ההשפעה ביני לבין החברים. הרי בסך הכול זה מה שכתוב בכל חכמת הקבלה: איך בהשפעה בינינו, במאמצים שלנו להשפיע זה לזה, אנחנו מגלים את תכונת ההשפעה, את הבורא ("בוא וראה").

ואם אני כל הזמן מתאר לעצמי בצורה נכונה את המצב שעליו הם כותבים, אז הוא הופך להיות די מורגש, רגע אחר רגע: ישנו אני, והקבוצה שלי, שלומדת יחד איתי, ובינינו המצב המתוקן. אז בואו נרצה שמה שהם כותבים יתממש!

אם אנחנו משתדלים בצורה כזאת, המצב הזה מתחיל להתגלות. ואם המאמץ ההדדי שלנו הוא רציני ועיקש, לא נדרש זמן רב כדי לגלותו. יותר מזה אי אפשר להסביר.

מתוך שיעור על ספרו של בעל הסולם "תלמוד עשר הספירות", 11.07.2011

ידיעות קודמות בנושא:
ההתפתחות היא שיפור הקשרים
מבט נכון על ספרי הקודש
מקום העבודה הוא הרצון