מתנה עבור לב שבור

האדם אינו מסוגל להבין מהי הכוונה על מנת להשפיע (לשמה), הרי אנחנו תמיד נמצאים בטבע אחר, ההפוך מההשפעה – ברצון ליהנות. ומה שנראה לנו כהשפעה בעולם הזה, זוהי רק צורה אחת של אגו העושה את עצמו משפיע, בכדי לקבל עוד יותר בדרך עקיפה ממי שכבר נתן לו.

ולכן לא ברור לנו מהו הפירוש של המילה "לשמה" – השפעה טהורה ללא שום רווח לעצמי. בעל הסולם אמר בספר "שמעתי", מאמר "לשמה זהו אתערותא דלעילא. ולמה צריכים אתערותא דלתתא?": "כי אין זה בשכל אנושי להבין איך אפשר להיות דבר כזה בעולם". ולכן, אם האדם באמת עובד כדי להגיע להשפעה, הוא מתחיל להבין עד כמה המטרה הזו היא בלתי מציאותית. כיצד ייתכן שהוא יפסיק לחשוב על עצמו ותופיע בו איזו מחשבה, פעולה, רצון, המכוון "החוצה", מבלי להסתכל בכלל על הרווח העצמי?

"…כי כל מה שנותנים לאדם להבין, שאם יעסוק בתו"מ ישיג משהו, מוכרח להיות שם תועלת עצמו, כי אחרת אין האדם מסוגל לעשות משהו. אלא זהו הארה הבאה מלמעלה, ורק מי שטועם זה (כלומר מקבל מלמעלה), הוא יכול לדעת ולהבין…" שעכשיו הוא קיבל. ועד אז לא יכול להיות לו שום חוט מקשר, אפילו הבנה והרגשה מינימאלית ביותר של מהי השפעה, "לשמה". "ועל זה נאמר "טעמו וראו כי טוב ה'". כלומר בהתחלה צריכים "לטעום", לקבל בהרגשה, ולאחר מכן תוכל כבר להבין.

אז בשביל מה להשקיע יגיעה ולהשתדל לבצע את עצות המקובלים, אם שום דבר לא יעזור עד שהבורא לא ייתן לנו טבע אחר? האם לא פשוט יותר לחכות עד שתקבל אותו? "והתשובה היא, כמו שאמרו חז"ל "לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להבטל ממנה" (אבות פרק שני כ"א). זאת אומרת, על האדם מוטל לתת את האתערותא דלתתא, היות שזהו בחינת תפלה. כי תפלה נקרא חסרון, ובלי חסרון אין מלוי". עלינו לרכוש רצון שיהיה מוכשר להתמלא בתכונת ההשפעה.

ידיעות קודמות בנושא:
המטרה שלי היא לרצות
רוצה לראות את עצמי בהשפעה
לראות ולשמוע את המערכת העליונה