דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הנקודה המרכזית של הבריאה

הנקודה המרכזית של הבריאה

photo_rav_gh70_185.jpg

בעל הסולם, "תלמוד עשר הספירות", חלק א', "לוח התשובות לפירוש המלות"

שאלה לט) מהי נקודה אמצעית?

"נקודה אמצעית:
בחינה ד' שבא"ס ב"ה נקראת כן, על שם אחדותה עם אור א"ס ב"ה".

אנחנו מתחילים להרגיש את עצמנו, את קיומנו ומציאותנו, רק כשמגיעים לבחינה ד'. כי אנחנו הרי יכולים להרגיש את קיומנו רק לעומת הניגודיות עם השורש העליון.  ההרגשה הזאת מתגלה בבחינה ד' האחרונה שבבחינה ד' (בחינה ד' שבד'). לכן בחינה ד', זה רצון לקבל שמתחיל להכיר את עצמו. בו עצמו צריכות להתגלות כל המדרגות הקודמות. בחינות 0-1-2-3 נבדלות מהשורש ובונות את עצמן בתוך בחינה ד'.

ואז הבחינה ד' האחרונה אוספת את הניסיון של כל הבחינות האלה ויחסים אליהן, כלומר השׂגה של מה שהעליון עושה איתה, היא כבר מגלה את עצמה ואת היחס שלה אליו. בחינה ד' שבד' מגלה את עצמה כרצון לקבל. בחלק העליון שלה היא מגיעה להבנה והשׂגה של השורש, ובחלק התחתון מתגלה כבר היחס העצמי שלה, תגובה לגילוי היחס של הבורא אליה. ועל ידי התגובה הזאת הייתה הרגשת הבושה, שמחייבת אותה לעשות צמצום א'.

אך כמו שכתוב, הבחינה הזאת נקראת נקודה אמצעית "על שם אחדותה עם אור אין סוף", כלומר מתגלה בה כל אור האין סוף עוד לפני שהיא מרגישה בושה ומחליטה לעשות צמצום. כל זה מרוכז בתוך בחינה ד', בחתך שבו מסתיים החלק העליון שלה. באותו החלק שבו היא מרגישה את היחס של המאציל אליה ולכן דבוקה אליו, כלומר נכללת בתוכו ומבטלת את עצמה בפני האור הזה, בפני אהבתו של הבורא.

זה מתרחש בדיוק על הגבול, שאחריו כבר מתחיל החלק התחתון והגילוי החדש. במצב של הדבקות שלה עם הבורא, שבו היא משיגה את האיחוד המלא שלה עם האור ונאמנות אליו בכל לב ונפש מכוח הטבע שלה, בעומק הגדול ביותר של הדבקות הזאת היא פתאום מגלה כזאת תכונה במאציל, שאליה היא לא יכולה להידבק. כי הרי עכשיו היא לא נדבקת לבורא עצמו, אלא לאותו המילוי, שמקבלת ממנו. ולכן היא מרגישה את החיבור שלהם כלא מושלם.

יש במאציל עוד תכונה אחת – משפיע, ולזה היא לא מסוגלת להתחבר, ולכן היא מתחילה להרגיש בושה בעומק הגדול ביותר של הקשר והתלות בו. כמו תינוק שניזון לגמרי מהאימא ומגלה שהוא הפוך לה. זה מזמין בה בושה נוראית, כי היא הרי נמצאת ישר בתוך המאציל, בקשר הכי קרוב עימו. הרגשת הבושה הזאת בונה בה ד' בחינות הפוכות, שבהן היא מחליטה מה לעשות עם חוסר ההתאמה הזה, ומגיעה מהשורש של הרגשת הבושה, לבחינה ד' שלה, להחלטה, לצמצם את עצמה ויותר לא לקבל אור.

ועכשיו היא כבר מתחילה לחפש, כיצד להשיג דבקות בתנאים של שיוויון והשתוות הצורה, ולא במחיר של ביטול עצמי ולהפוך להיות מקבלת לחלוטין. וזוהי הנקודה האמצעית. הנקודה שהייתה דבוקה לגמרי עם הבורא, לפני שהבושה החלה להתפשט בה והחלו להתרחש כל שאר הפעולות הבאות.

מתוך שיעור על ספרו של בעל הסולם, "תלמוד עשר הספירות", 27.06.2011

ידיעות קודמות בנושא:
היכן עובר הגבול של הנאצל
הבושה עשתה מהקוף בן אדם
להרגיש את כל צורות העליון ולהסכים

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest