קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כנס "UNIDOS" העולמי במדריד, שיעור מס' 2
שאלה: מה זה בדיוק העניין הזה של ביטול בפני הקבוצה? האם זה מצב שצריך ממש לחיות בו? זה תמידי?
תשובתי: שאלתך היא, כלפי אילו הבחנות עליי לבטל את עצמי בפני הקבוצה? כלפי חשיבות המטרה. זה לא שאני תמיד מבטל את עצמי כאילו איני קיים, והקבוצה שולטת עליי בכל דבר. אלא כלפי חשיבות המטרה, כלפי הרצון להגיע למטרה עליי לראות תמיד את החברים כגדולים מאוד, כדי לקבל מהם חשיבות המטרה, משיכה למטרה, ואז יהיה לי כוח להתקדם. מפני שבהתקדמות האישית שלי רק עם הנקודה שבלב אני נשאר רק נקודה שבלב, את כל יתר הכוחות להתקדמות אני מקבל מהחברה, ואף פעם לא מעצמי, לכן הביטול צריך להיות רק כלפי החשיבות המטרה.
אני יכול להתווכח איתם על הסדר בקבוצה, על אופני ההפצה, אך כלפי חשיבות המטרה וההכרח להתחבר כדי להשיגה עליי להכניע את עצמי בפניהם. לפעמים אני מוכיח את תלמידיי על כך שאינם עושים דברים כראוי, אך כל זה אינו שייך להתקדמות הרוחנית בצורה ישירה. כלפי חשיבות המטרה, אני בחיבור איתם. רגע לפני כן אני צעקתי עליהם, ורגע אחר כך, אם מדובר על המטרה, על החשיבות, על החיבור בקבוצה, אני מחובר איתם. האחד לא שייך לשני.
אני יכול לא להסכים עם תחזוקת הבניין, עם התורנויות ולהתווכח, כלומר לא לבטל את עצמי, אלא לברר אם אפשר, ואם לא לפנות למנהלים. אך ביחס להשגת המטרה, האיחוד בקבוצה, חשיבות הקבוצה והחברים, עליך לבטל את עצמך לחלוטין, להרכין את ראשך.
מתוך שיעור מס' 2 בכנס במדריד, 04.06.2011
ידיעות קודמות בנושא:
תהיה אובייקטיבי
מטרה, שאין חשובה ממנה עבורנו
125 צעדים לגילוי העולם העליון
