דף הבית / חכמת הקבלה / גלגול נשמות / עובר הנשמה ושלבי גדילתו

עובר הנשמה ושלבי גדילתו

laitman_2010-12-12_9533-70.jpg
שאלה:
האם אתה יכול להסביר את הקשר בין אדם, נשמתו והבורא? אתה אומר שלאדם אין נשמה עד שהוא לא יפתֵח אותה?

תשובתי: לכל אדם יש את נקודת הנשמה – בדומה לטיפת זרע. על מנת לפתח אותה אנחנו זקוקים לכוח. כפי שטיפת זרע נדבקת לדופן הרחם, מקבלת את ההזנה מהאם ומתחילה לגדול, כך גם אנחנו צריכים להצטרף לחברה ולבטל את עצמנו ביחס לקבוצה שמתאימה לנו כמו ברחם. אם אני מבטל את עצמי בצורה כזאת, אני לא אהיה בה כגוף זר, כמו שטיפת הזרע לא נתפסת כמשהו זר, ולכן הגוף לא דוחה אותה והעובר יכול לגדול.

כך גם אני מבטל את עצמי בפני הקבוצה ומקבל ממנה כוחות. ואז הנקודה הרוחנית שלי, תחילת הנשמה שלי מתחילה לגדול. היא גדלה בדיוק לפי אותם השלבים כמו עובר ברחם אימו. זה מוסבר בספרי הקבלה על גבי אלפי עמודים. השלבים האלה גם נקראים כך: "עיבור – יניקה – מוחין" של נשמתנו.

ואם האדם לא התחיל את התהליך הזה, כלומר עוד לא גילה באיזשהו אופן את המימד הרוחני, הקיים מחוץ לו, בזכות החיבור שלו עם האחרים, אז הגוף שלו מת ונקודת הנשמה הזאת נשארת כפי שהייתה רק נקודה. ואז היא שוב מתלבשת בגוף ומלווה את האדם, נותנת לו אפשרות לגדול.

אך אם האדם הגיע לדרגה רוחנית, אפילו הקטנה ביותר, הוא כבר מרגיש שהוא שייך למימד אחר – למימד רוחני ונצחי. הוא נצחי כיוון שהוא נמצא למעלה מהאגואיזם החומרי, ה"בהמי" שלנו ששייך לגוף שלנו. ואז הגוף יכול למות ולהירקב, אך האדם לא יזדהה איתו אלא עם אותו המצב הרוחני שאליו הגיע.

לזה אנחנו צריכים להגיע! לפחות למדרגה הראשונה ביותר. ולאחר מכן הרבה יותר קל להתקדם, כיוון שהאדם מתחיל לראות את הצעדים הבאים שהוא צריך לעשות.

מתוך הרצאה ברומא, 20.05.2011

ידיעות קודמות בנושא:
להיוולד ולגדול בקבוצה
חפירה טובה
הילד שמחפש את הוריו הרוחניים

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest