אומן ובריאתו האלוקית

מאמר "פתיחה לחכמת הקבלה" של בעל הסולם מתחיל במילים הבאות: "רבי חנניא בן עקשיא אומר: רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר" (מכות כ"ג ע"ב). ונודע שזכות הוא מלשון הזדככות. והוא ע"ד שאמרו ז"ל "לא נתנו מצות אלא לצרף בהן את ישראל" (ב"ר רפמ"ד). ויש להבין ענין הזכות הזה, שאנו משיגים ע"י תורה ומצות. וכן מהי העביות שבנו, שאנו צריכים לזכותה ע"י התורה ומצות".

אנחנו יודעים, שבעולם פועל רק כוח אחד, שחוץ ממנו אין דבר. אולם אז יוצא, שהוא מבצע פעולות כלשהן "לא הגיוניות". מסיבה מסויימת הוא עשה אותנו אגואיסטים, עבים, חשוכים וחסרי רגש, בקיצור – רעים!

האם זו בריאה טובה? אם הבורא הוא הטוב המוחלט, אז יכול להיות בנו משהו רע, שאינו ממנו? אם הנברא הוא רע, אז צריך לשאול את האומן שברא אותו, מהיכן יכול להיות בנברא איזשהו פגם, אם לא מהשורש?

וחוץ מזה, אם הבורא כבר ברא כזה פגם ועשה אותנו מקולקלים ואגואיסטים בכוונה, אז לשֵם מה הוא נותן לנו אחר כך אמצעי, שנקרא "תורה ומצות" ומחייב אותנו לתקן את מה שהוא בעצמו קלקל ועשה בנו רע?!

השאלות האלה הן מאוד עמוקות, ולמעשה, אנחנו מתחילים להבין אותן, רק כשמתחילים כבר לעלות במדרגות הרוחניות. רק שָם אנחנו מבינים, שיתרון האור מתוך חושך. אם בהתחלה לא היה לנו את החושך הזה, אז לא היינו יכולים להשׂיג את האור. לא ניתן להשׂיגו בדרך אחרת!

אל תחשוב, שזה "שׂכר" עבור עבודתך, ומישהו צריך, שאתה תעבוד תחילה ואחר כך תקבל עבור זה שׂכר. העבודה הזאת דרושה רק לך, אלמלא החושך הזה, שאותו אתה הופך לאור, אז לא הייתה לך בכלל אפשרות להרגיש מה זה אור!

אנחנו מבינים את זה, רק כשנכנסים לעולם הרוחני ומתחילים לבצע פעולות תיקון, בכך שהופכים חושך לאור בעזרת "תורה ומצות", סדר מיוחד של פעולות רוחניות, שאנחנו צריכים לבצע בקפדנות רבה.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם, 23.05.2011

ידיעות קודמות בנושא:
מול ספר פתוח בעיניים סגורות…
רוצה לראות טוב, תקנה משקפיים
במספריים של הטוב והרע