השלמות שמובילה כלפי מעלה

שאלה: כיצד מורגשת הרוחניות?

תשובתי: הרוחניות מורגשת כעולם ללא הגבלות, מפני שאנחנו מגבילים את עצמנו על ידי קבלה פנימה לתוכנו, ואילו הרוחניות מורגשת בהשפעה/בתנועה החוצה. לכן הכלי שלנו לא מוגבל. אם כך, אז איננו מרגישים לא את תחילתם של החיים ולא את סופם.

כשאנחנו יוצאים להשפעה אנחנו לא מרגישים, לא את הזמן (הרי הזמן נקבע בכך, שמשהו מתחיל ונגמר), לא את המרחק (הרי המרחק מוגבל), ולא את התנועה (הרי האלמנטים שלה מתחלפים, כלומר מוגבלים).

הרוחניות מורגשת כשלווה, רוגע ושלמות. אולם קיים בזה גם חיסרון: אני השׂגתי את הרוחניות שלי, מלא לחלוטין, ויותר לא רוצה שום דבר, טוב לי! אני כמו תינוק על הידיים של אמא, טוב לי ואיני רוצה יותר לגדול. אך בתינוק מתעורר כוח טבעי, המחייב לגדול. כך גם בנו: עד שאנחנו לא גדלים לרמה הרוחנית המלאה ב-125 מדרגות, אנחנו עולים ממדרגה למדרגה באמצעות כוח, שמחייב אותנו לגדול, ואפילו במצב טוב מגלה חיסרון.

ובכל זאת כל מצב רוחני הוא שלם.

מתוך שיעור מס' 8 בכנס בניו-ג'רזי, 03.04.2011

ידיעות קודמות בנושא:
התהפכות הרֵגָשוֹת
פגישה ראשונה עם האור
מסע באוקיינוס של אור