קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: בעולם יש הרבה קבוצות וקהילות ששואפות להשיג כל מיני מטרות. האם קשר כזה ללא נקודות שבלב עוזר להתעלות מעל לרצון האגואיסטי?
תשובתי: נקודה שבלב, זה רצון לגלות את השורש, זה חלק אלוקא ממעל. יש לי נקודה שחורה, צורך במשהו, שאני אפילו לא יכול לקבוע בוודאות מהו. בחיים האלה חסרה לי הרגשה, הבנה: לשם מה החיים? למה? מאיפה הם? מה מטרתם? מי מנהל אותם? מופיעות אצלי שאלות על משמעות החיים, כאילו שנמשך אליי חוט מלמעלה שמוליך כוחות וניהול ואותו אני רוצה להשׂיג. אני רוצה לגלות את סיבת החיים, שואל שאלות שאדם רגיל מפחד ומתבייש להעלות.
השאלות האלה מסתכמות בסופו של דבר לאחד: "מה הטעם בחיים?". ללא תשובה על השאלה הזאת אני לא רואה כל טעם לחיות. אני חייב לפתוח את ה"תיבה" הזאת. ואם השאלה שלי באמת נתקלת במהות, במקור החיים, זה אומר, שיש לי נקודה שבלב.
אדם עם נקודה שבלב מגיע לקבוצה שעוסקת באופן בלעדי בשאלה "כיצד לגלות את משמעות החיים, את מקור החיים? כיצד לגלות את ההנהגה העליונה ולהצטרף אליה באופן שלם?". האדם כבר לא יכול להיעצר באמצע הדרך, הוא משתוקק למהות הבריאה עצמה, ושום דבר לא יעצור אותו. הוא מוכן להתייצב מול הבורא, אין עבורו הגבלות. כמה שלא יניאו אותו מזה, מה שלא יגידו, זה לא משנה לו. אנשים כאלה מגיעים לחכמת הקבלה.
ישנם גם אנשים אחרים שעדיין חושבים ומתלבטים. כבר התעוררה בהם נקודה שבלב, אך היא עדיין "עטופה" בכל מיני עטיפות. בסופו של דבר הם מסתפקים במיסטיקה, הוליזם, לימודי המזרח, מדיטציות, צמחונות, נטורליזם, וכדומה. כל הזרמים האלה נובעים מאותה השאלה ולכן הם כל כך נפוצים בימינו. בתת המודע, האדם מרגיש שהוא חייב להתעלות במקצת, להשתנות…
כך בהדרגה, אנחנו מתקדמים. צריך להמתין, עד שבני האדם יבדקו את הכיוונים האלה. בינתיים הרצון שלהם גדל כך, שהם לאט לאט יעזבו את החיפושׂים שלהם ויבואו אל המקור, אל השיטה שמסוגלת לגלות אותו. כזאת היא הדרך.
