עַם שאין לו כלום חוץ מאידיאה

שאלה: האם השמדת העם היהודי היא תופעה שונה מהשמדתם של עמים אחרים?

תשובתי: זו לא סתם תופעה היסטורית, אלא תופעת טבע. היא מושרשת בטבע עצמו.

השמדת העמים האחרים בזמן מלחמת העולם השנייה נבעה בעיקר מהתוכניות של גרמניה לניקוי וטיהור השטח, במטרה לפתור את בעיית אספקת התוצרת החקלאית. כל זה היה מחושב מראש.

אולם שורש "הבעיה היהודית" מורגש באופן אינסטינקטיבי, מדורי דורות ועד היום. עם ישראל הוא עם מיוחד, ששומר את שיטת תיקון העולם. ולכן, כשעם אחר רוצה להשליט את השיטה שלו, למשל נאציזם, ולקבוע סדר עולמי משלו, הוא מרגיש בתת-מודע שקיים בעולם מישהו ששומר על שיטה אחרת, שמנוגדת לשיטה שלו.

"אני קובע שהאיחוד אפשרי, רק אם העם הגרמני שלנו יתאחד ויכופף את העולם לסדר ולכוח שלו. כל כדור הארץ חייב להיות שלנו. אבל ישנו עם אחר, שטוען שהוא בעל שיטה. אין לו כוח ממשי, לא מדינה, לא צבא, שום דבר חוץ מאידיאה. האידיאה הזאת חיה בתוך היהודים במשך אלפי שנים, היא מושרשת בטבע, ואינני יכול לעשות איתה שום דבר. ובינתיים, הפתרון הנוכחי שלי מנוגד בתכלית לפתרון שלהם".

מדובר כאן על התנגדות אידיאולוגית: "אני צריך לא סתם למעוך את היהודים, אלא למחות אותם מעל פני האדמה. רק השמדתם המלאה תוכיח את צדקתי. אם אצליח להשמיד אותם, זה יהיה סימן שהטבע עצמו – הכוח העליון, הבורא – מסכים איתי. אבל אם אשאיר אותם בחיים, אז לא אוכל להוכיח, אפילו לעצמי, שאני צודק בפתרון שלי לאיחוד העם והעולם".

הגרמנים רצו לאחד את העם, לקבוע את הסדר הנכון מנקודת מבטם, ובמקרה כזה, לא היה להם אויב יותר שנוא מאשר היהודים, שהיו בעלי שיטה אחרת לאיחוד העולם. לאידיאולוגים זה מתגלה מתוך הטבע שלהם עצמם. זה מושרש ברצון הכללי של העולם.

נ.ב. יוליוס שטרייכר היה אחד האנטישמיים הנאציים הקיצוניים ואחד הראשונים שבהם שקרא להשמדת יהודים. שטרייכר היה בין הנידונים למוות במשפטי נירנברג, בהם הורשע ונידון למוות. לפי המגזין "ניוזוויק", בעת הוצאתו להורג, קרא שטרייכר: "חג פורים שמח!" (מתוך ויקיפדיה)

מתוך שיעור בנושא "יום הזיכרון לשואה ולגבורה", 02.05.2011

ידיעות קודמות בנושא:
להיות דוגמה לכל העמים
הדמעות לא יעזרו
מהי האנטישמיות?