דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הצמצום העגול של האין-סוף

הצמצום העגול של האין-סוף

laitman_2010-12-12_9534-70.jpg

"תלמוד עשר הספירות", חלק א', אות ד': "ואז נשאר מקום פנוי, ואויר, וחלל ריקני, מנקודה האמצעית ממש. והנה הצמצום הזה, היה בהשואה א' בסביבות הנקודה האמצעית הריקנית ההיא, באופן שמקום החלל ההוא, היה עגול מכל סביבותיו בהשואה גמורה, ולא היה בתמונת מרובע בעל זוית נצבת, לפי, שגם א"ס צמצם עצמו בבחינת עגול, בהשואה א' מכל הצדדים".

מצד האור אין שום הבחן של מדרגות, והוא ממלא את הכול בשווה, ולכן גם המלכות הרגישה שהיא מקבלת מהאור, ועשתה צמצום באופן שווה. אין בינתיים שום הבדל בין מעלה ומטה, שום מדרגות, אלא יחס שווה לגמרי לכל הקבלה העצמית שהתגלתה בה.

הצמצום פועל באופן שווה, על הרצון האגואיסטי הקטן ביותר והגדול ביותר. המלכות כביכול אומרת: "אם אינך מכוון להשפעה, סימן שאינך שייך אליי!", ומרחיקה מעצמה את כל התכונות האלה.

זהו עיקרון דק מאוד. הוא מראה את הגישה הטהורה, הגלובלית, האינסופית, האמיתית והחמורה, שמאפשרת לנו להבין במקצת את המצב של גמר התיקון. הרי במצב הזה, אם איזשהו חלק מהשלם, אפילו הקטנטן ביותר, אינו מתוקן, זה כמו שהכול אינו מתוקן.

יכולים להיות שָם מיליארדים של רצונות, אך אין ביניהם גדולים וקטנים, מעלה ומטה, ימין ושמאל, שום הבדלים. הטבע של הרצון אינו חשוב: אחד יכול לרצות לאכול, והאחר לשתות, והשלישי לנוח. מה שחשוב זה: האם אתה רוצה את זה באופן אגואיסטי או על מנת להשפיע. כאלה עקרונות קפדניים וסלקטיביים פועלים ברוחניות.

מתוך שיעור על ספרו של בעל הסולם "תלמוד עשר הספירות", 02.05.2011

ידיעות קודמות בנושא:
עיגול, מלבן, משולש, קו
לשחות במעגלי האור
בואו נפתח נתיב לאור

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest