התעוררות האהבה

בעל הסולם, איגרת י"ט: "כתוב "דע את אלקי אביך ועבדהו". דע פירוש הכרה, כי נפש בלא דעת לא טוב, זאת אומרת, המשתוקק ומתגעגע לעבוד אותו ית', כי בעל נפש הוא, אבל אינו מכיר את רבונו, אז לא טוב הוא.

ואע"ג שבעל נפש, אינו מוכן מעצמו להכיר אותו ית', עד אשר יערה עליו "רוח" ממרום, אך הוא מחוייב לתת אודנין למשמע לדברי חכמים, ולהאמין בהם בשלימות.

וכבר מקרא כתוב: "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי". פירוש, ע"ד שפירש זקנך הק' הבעש"ט, "ה' צלך". כמו הצל המתנענע אחר תנועות האדם, וכל נטיותיו בהתאם לנטיות האדם, כמו כן, כל האדם בהתאם להשי"ת, פירוש, שבהתעוררות אהבה להשי"ת, יבין שהשי"ת התעורר אליו בגעגועים עצומים…"

אפילו אם מתעוררת באדם הנקודה שבלב, הוא אינו יודע כיצד עליו להתעורר ואינו יכול לעשות את זה בעצמו, לבד. האור העליון, הבורא, מעורר אותו, ומתוך כל ההתעוררויות הללו, הנעימות והבלתי נעימות, האדם צריך להבין וללמוד כיצד הבורא מתנהג עימו. הוא צריך ללמוד לדבר בשפה שבה הוא מתקשר עם הבורא.

אנחנו צריכים להשיג כזה רצון, לחץ וגעגוע, שתואם למדרגה הבאה, כלומר למדרגה הרוחנית הראשונה שנמצאת מעלינו, או למדרגה האחרונה שמשתלשלת אלינו לתחתית הסולם שבו פעם ירדה נשמתנו מעולם אין-סוף. שם היינו עדיין מחוברים עם הבורא, ואת אותה ההשתוקקות הקשה, את הלחץ, את הרצון שקשר אותנו שם איתו, אנחנו צריכים להשיג עכשיו.

אנחנו מגיעים להשתוקקות כזאת בעזרת התרגילים שנותן לנו הבורא בזמן שנקרא "אופנים". הוא מעניק לנו הזדמנויות שונות להתקשר איתו ואנחנו איננו יודעים מדוע דווקא בצורה כזאת ובסיטואציות כאלה הוא לפתע מזכיר לנו על עצמו ואנחנו מתחילים להרגיש שהוא חסר לנו.

וכאן צריך להבין עם מי קשורה ההתעוררות הזאת: האם התעוררתי בעצמי או שהבורא עורר אותי? ומה עליי לעשות עם זה: להודות על ההתעוררות או להתלונן על כך שהוא אינו קורא לי ואין לי כלום?

במידה שהאדם יהיה בהכרה של כל התהליך וכל הזמן יימשך לקבל את הרצון לחיבור, במידה הזאת הוא יצליח.

מתוך שיעור על איגרת של בעל הסולם, 01.05.2011

ידיעות קודמות בנושא:
תקשיב לקולו
אל תצעקו "לא!" על הסף…
"ברח דודי"