קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
הבעיה העיקרית שלנו היא לקבוע את יחסנו לבורא. ברור שהבורא הוא סובייקטיבי ותלוי בנו לחלוטין, תלוי בצורה שבה אנחנו חושבים ומרגישים. הוא משתנה רק בהתאם למה שאנחנו חושבים עליו. את היחס של הבורא בפני עצמו – איננו מכירים.
מצד אחד, מדובר על הטבע, על הסביבה שבתוכה אנחנו מתפתחים. פעם האדם התחיל לגלות את הטבע, לעלות, בעולם שלנו, מדרגת החי לדרגת המדבר, לחקור את הסביבה. ולאחר מכן הוא התחיל לחקור את העולם הרוחני, מפני שהרצון שלו גדל עד למדרגה כזאת. כך, לפי מידת גדילתו של הרצון, האדם חדר עמוק יותר ויותר לטבע.
אך האדם כלול משני חלקים: חלק מרגיש וחלק מבין. שניהם נמצאים בקשר מסוים ומשפיעים זה על זה. דווקא דרכם, דרך הרגש והשכל, המוח והלב, הוא חוקר את מה שהוא מרגיש. ומה שאינו נכלל בחושים שלו נשאר עבורו בלתי ידוע. הוא חוקר רק את ההתרשמויות שלו, ועל מה שלא ניתן להשיג ברגש, בכלל אין מה לדבר, הרי זו תהיה פילוסופיה ריקה, פנטזיה.
לכן מושג הבורא אצלנו מבוסס לא על "מי הוא?", אלא על "כיצד אנחנו מרגישים אותו". ומיהו באמת – זאת לעולם לא נדע!
אנחנו רק יודעים שישנו איזשהו כוח עליון, חיצון, שמורגש כטבע שסביבנו.
לחלק הקרוב ביותר שלו אנחנו קוראים "העולם הזה". וישנו טבע רחב עוד יותר, שמתגלה לאדם בעזרת התפתחות מיוחדת. הוא נקרא "הטבע העליון". ומיהו הבורא עצמו – מי יודע?
לכן חכמת הקבלה מדברת על הכול אך ורק ביחס לאדם. כתוב: "אין עוד מלבדו", כי כך מרגיש האדם, כך הוא מברר, כתוצאה מהמחקר שלו.
המקובלים מספרים לנו על הרשמים שלהם מהכוח העליון האחד הזה. הם מגלים שהבורא כביכול כועס, שמח, נהנה. אבל כך מרגיש האדם, כך הוא מרגיש את הכוח העליון! ומה באמת קורה עם הכוח העליון, זה לא ידוע לנו.
ובכל זאת, חשוב לנו מאוד לקבוע מה יחסנו לכוח העליון הזה, כדי שנדע מהיכן נובעת הצורה, התמונה, ההתרשמות, ההרגשה שאנחנו מקבלים ממנו. את מי אנחנו מרגישים: אותו עצמו או את עצמנו? או שאנחנו מרגישים את עצמנו על רקע האור שלו? או שאנחנו מרגישים שיש בינינו משהו משותף, יחסי-גומלין כלשהם? אני חייב לדעת את זה!
אם טוב לי או רע לי, במי תלויה ההרגשה הזו? בי עצמי? או שהיא מגיעה מהבורא? או שאולי היא תלויה בהתאמה שלנו זה לזה, באיזשהו קשר מיוחד?
אם אני מבצע פעולה כלשהי – במילים, במחשבות או פעולה פיזית – האם זה הוא שמכריח אותי לפעול או שיש לי איזשהו חופש? אך מהיכן יכול להיות אצלי חופש בחירה, אם אני התוצאה של עבודתו?
כלומר, אנחנו צריכים לברר איכשהו את הקשר שלנו עם הבורא, אחרת כל הזמן נתבלבל. יש לכך משמעות עצומה עבורנו, מה היחס שלנו, העבודה הפנימית שלנו והקשר שלנו איתו. וזה משתקף גם ביחסים בינינו, בתוך המשפחה וגם באדם עם עצמו.
עבורנו זאת לא שאלה מופשטת. קביעת המצב שלנו, הקשר שלנו, היחס שלנו לבורא, משפיעה על כל רובדי חיינו. זהו הדבר העקרוני ביותר עבורנו.
לכן כל כך חשובה לנו דעתו של בעל הסולם, שמוצגת במאמר "אין עוד מלבדו", המאמר הראשון בספר "שמעתי".
מתוך שיעור על מאמר מהספר "שמעתי", 26.04.2011
ידיעות קודמות בנושא:
מה זאת אומרת "ללכת בדרך השם"
נקודה שחורה באוקיינוס של טוב
נוסחת הבריאה: "אני ה'!"
