כדי להיות ערֵב, אתה צריך להתעלות מעל עצמך

בעל הסולם, מאמר "הערבות": "ומטעם זה לא היו מוכנים לקבל התורה מזמן אברהם, יצחק ויעקב, אלא עד שיצאו ממצרים והיו לאומה שלמה בפני עצמה, כי אז נעשתה המציאות שכל אחד יהיה מובטח בכל צרכיו בלי שום דאגה והרהור כלל.

מה שאם כן בהיותם עוד מעורבבים בין המצריים הכרח הוא אשר חלק מסוים מצרכיהם היה מסור בידי הנכרים הפראיים הללו המלאים אהבה עצמית, ונמצא שאותו שיעור המסור בידי הנכרים יהיה בלתי מובטח כלל לכל יחיד מישראל, כי חבריו לא יוכלו למלאות לו מחסוריו אלו משום שאינם בידיהם".

אם האדם עדיין שרוי באגואיזם שלו, מה שנקרא, תחת שליטת פרעה, אומות העולם שבתוכו, אם הוא אינו מסוגל בינתיים להתנתק מהרצונות האלה, להתעלות מעליהם ולנעול אותם בפנים, כדי שהם לא ישלטו עליו, אלא הוא ישלוט עליהם – במקרה כזה, הוא עדיין אינו ראוי לאיחוד. האחרים אינם יכולים להצטרף אליו, והוא אינו יכול להצטרף אל האחרים.

רק בתנאי שהאדם נפטר משליטת האגו שלו, אם הוא יכול להתעלות מעל לאגו, לצאת מהעבדות לכל מיני ה"שליטים", ואז בשלב הבא הוא מוכן לאיחוד ולערבות.

אם כן, קיימים כאן שלבים מדויקים: תחילה אנחנו מתעלים מעל לאגואיזם, ואחר כך מצטרפים לכוח היחיד, לערבות.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הערבות", 24.04.2011

ידיעות קודמות בנושא:
אספקה מלאה עבור שלושה מיליון במדבר
ערבות כתנאי לחיים
הבורא הוא הערב לערבות שלנו