מקצוע אמיץ – לוכד נחשים

לאורך כל הדרך שלנו, המטֶה שלנו כל הזמן מתחלף: פעם הופך לנחש ופעם הופך חזרה למטֶה, לתמיכה בדרך הרוחנית. כלומר, אנחנו הולכים או למטה מהדעת ובתוך הדעת, או באמונה למעלה מהדעת. וכשאתה שוב עולה, לאחר שנפלת והתחלת לשפוט בשכל שלך מה טוב עבורך, צריך להיזהר שהחזרה לאמונה למעלה מהדעת גם היא לא תהיה החלטה אגואיסטית, שהשכל מחייב אותה. אחרת יצא, שאתה הולך באמונה למטה מהדעת ולא למעלה מהדעת, והאמונה שלך שהייתה בתוך הדעת, יורדת עוד יותר למטה.

זהו בירור מאוד עדין וחד, שדוקר לנו בלב, וצריך לדעת להסתכל לאמת בעיניים, כדי שהבורא לא יצליח לשחק איתנו ולהפיל אותנו. הרי אנחנו צריכים לתפוס את ה"נחש" בזנבו ולהרים אותו מהארץ, כדי שהוא שוב יהפוך למטֶה, ולא ליפול תחת עול המצבים האלה, תחת הכובד של הנחש הזה.

נדרש זמן, כדי שבאדם ייווצרו ההבחנות האלה, והוא יתחיל להבין האם הוא נמצא בעבודה כזאת או לא, האם הוא מבצע כאלה בירורים. העבודה עם ה"מטה" וה"נחש", היא כבר עבודה עם האגואיזם, כשהאדם נמצא בין שני הכוחות האלה שמשפיעים עליו: פרעה והבורא. והכול תלוי מה הוא עושה עם המטה שלו, האם הוא יפיל אותו על הארץ או ירים אותו, ובצורה כזאת הוא יבנה את הכלי הרוחני שלו, את ה"אני" שלו.

וזה לא אומר שצריך להיות פשוט פסיכולוג טוב ולדעת לצאת מתוך עצמך וכביכול להסתכל על עצמך מהצד. אלה עדיין תרגילים פסיכולוגיים ולא עבודה רוחנית פנימית. ואילו כאן מדובר על בירורים שמתרחשים בתוך האדם שכבר קבע יחס כלשהו לבורא ולעצמו. משתי הנקודות האלה הוא מתחיל לבנות את פרעה ואת הבורא, ואת עצמו באמצע.

ואז הוא יוכל להיאבק עם האהבה לעצמו, שכל כך משתוקקת למשוך אותו. ובזכות השנאה שלו לתכונה האגואיסטית הזאת, הוא יוכל להתעלות מעל האגו שלו.

מתוך שיעור על מאמר מהספר "שמעתי", 13.04.2011

ידיעות קודמות בנושא:
מה זה בידך, מטה או נחש?
להפוך נחש למטֶה…
הוויכוח הבלתי-מתפשר של הבורא ופרעה בתוכי