הגלות היא ההכנה לגילוי

ספר הזוהר, פרשת "שמות", אות רמ"ו: "מה רצה הקב"ה להוריד את ישראל למצרים בגלות? ולמה דווקא למצרים?"

אם אינך שייך ל"ישראל" ("ישר א-ל", "ישר אל הבורא"), כלומר אינך משתוקק להשיג את הבורא, להפוך להיות דומה לו לפי תכונת ההשפעה והאהבה, אז אינך צריך לרדת למצרים, כלומר לסבול מחוסר הקשר עם הבורא, אלא אתה ממשיך לחיות ללא הבעיות האלה.

אבל אם אתה משתוקק להשיג את הבורא, אתה חייב לרצות את זה מאוד, להכין את הרצון. ותוכל להכין אותו בצורה נכונה במצב שנקרא "גלות", הרגשת הגלות מהמצב המושלם.

בגלות אנחנו רוכשים את אותה ההשתוקקות, הנחיצות, הרצון, לכל הפרטים הקטנים ולכל הצורות והתכונות שאחר כך משתתפות בגילוי הבורא, בשחרור מהגלות.

הגלות היא הכנה חשובה, והיא לא תסתיים כל עוד לא יהיה מוכן הרצון האמיתי לגילוי. הרי אין אור ללא רצון. האור הוא פשוט, אבל רק כאשר הרצון משיג את כל התכונות שצריכות להיות בו, לפי העומק, הכוח והצורה, רק אז מתגלה בו המילוי.

לכן אין מה לבכות על כך שעדיין לא השגנו את הגילוי. זה אומר, שעדיין לא סיימנו את הכנת הרצון בכל מילואו, כדי שהוא יתגלה ככלי נכון ומתאים לגילוי האור. אנחנו צריכים לעבוד על הרצונות, והאור נמצא במנוחה מוחלטת, הוא מוכן לגילוי.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 11.04.2011

ידיעות קודמות בנושא:
נקודת המעבר לרוחניות
גלות – מעשה ידי הבורא
הכול יחסי, אפילו הגלות והגאולה