קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מדוע לא מספיקה הדאגה המשותפת על המטרה המשותפת, אלא צריך שכל אחד ידאג עבור כל אחד?
תשובתי: עבודה משותפת זה משהו מטושטש, לא מובן. הדאגה של כל אחד עבור כל אחד, זה לא אומר שאני דואג דווקא לו. אני דואג למושג ה"קבוצה", שמסמלת עבורי את הקשר ההדדי שלנו, שבעזרתו בתוך מאות אלפי נקודות שבלב נבנית מציאות חדשה.
ישנן נקודות נפרדות שמשתוקקות לרוחניות, וישנו החיבור של הנקודות האלה, המערכת שבה מתחברים החלקים הנפרדים האלה. וישנו משהו שהופך את החיבור הזה לאחד, ואני דואג על האחד הזה, עד כמה הנקודות הללו מתמזגות יחד לאחד. תאר לעצמך שהנקודות שבלב הן חתיכות בדיל, שאתה מניח זו ליד זו, ואחר כך הן מומסות מחום האהבה ומולחמות למקשה אחד. כלומר, נוצרת כאן ישות אחת, כלי אחד, רצון אחד.
מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 10.04.2011
ידיעות קודמות בנושא:
מה חסר לנו כדי לצאת?
המפתח להצלחה: מערכת של דאגה הדדית
כשכולם חושבים על כולם
