היסוד שעליו עומדת חכמת הקבלה

חכמת הקבלה הפוכה מדעת העולם, מפני שהרוחניות הפוכה מגשמיות. הרוחניות מכוונת במלואה להשפעה, והגשמיות מכוונת במלואה לקבלה, בהתאם לכוונות שלה. על אף שזה לא תמיד ברור ומובן, אם שופטים לפי המעשים.

והעיקר ברוחניות, זה בשום פנים ואופן לא לחלק את הבריאה לכל מיני כוחות זרים, הנאבקים זה בזה, אלא לשייך הכול לכוח אחד: "אין עוד מלבדו". זהו היסוד שעליו עומדת חכמת הקבלה.

ולכן, גם מה שנדמה לנו כטוב וגם מה שנדמה לנו כרע – את הכול, בכל המדרגות, צריך לשייך לכוח האחד והיחיד. האדם צריך לראות את עצמו אוחז בשתי המושכות: גם בכוח הטוב וגם בכוח הרע. והבורא מחזיק מלמעלה את שתי המושכות האלה: הטוב והרע, וכך מתנהג עם האדם, כדי ללמד אותו. ואם האדם מבין שהבורא מתייחס אליו בשתי הצורות האלה, כלומר שפועל אותו הכוח העליון, רק שאלו לפעמים הפנים שלו ולפעמים האחוריים: לפעמים הבורא ולפעמים פרעה – אז בזכות שני הכוחות האלה האדם גדֵל ומודה על הרע כמו על הטוב. הרי גם זה וגם זה מגיע כדי לקרב אותו לדבקות בכוח העליון האחד.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 10.04.2011

ידיעות קודמות בנושא:
לא רוצה להיות בובה על חוט!
האחד שבו מתאחדים השׂכל והלב
שדה כוח האהבה והטוב