קנאה בחברים

כנס WE! העולמי בניו-ג'רזי, שיעור מס' 5

בין חוקי העבודה בקבוצה יש חוק אחד מאוד מסקרן, על אף שהוא נראה מאוד אגואיסטי: אנחנו צריכים לפתח בנו קנאה. על כך כתוב: "קנאת סופרים תרבה חכמה".

אני צריך לקנא בכל החברים, אך בקנאה "טובה". אני רוצה לראות שכולם גדולים ואני בעצמי רוצה להיות כמוהם. אינני מקנא בקנאה "שחורה", אינני חולם שהם יאבדו את המעלות שלהם. להיפך, אני רוצה להשתוות איתם.

קנאה כזאת היא מאוד חיובית והכרחית. כדאי לנו לגדל אותה בתוכנו. למעשה, זוהי גישה קרובה לאגו שלנו. צריך רק לא לעבור את הגבול בין הקנאה המועילה לקנאה המזיקה. כיצד בודקים את זה?

אם הקנאה שלי למישהו היא שלילית, אינני אוהב את האדם הזה. ולהיפך, כשאני מקנא במישהו בצורה טובה, אני אוהב אותו. בעזרת הקנאה הטובה, הוא עוזר לי לעלות ולהתקדם – הרי אני תופס בצורה נכונה את ההשפעה שלו.

בלקט "שלבי הסולם" (1985/86, מאמר 21, "למעלה מהדעת") הרב"ש כתב: "וע"י הקנאה שיש בו על החברים, בזמן שהוא רואה, שיש להם תכונות יותר יפות, ממה שיש לו, זה נותן לו תנופה, שירכוש מהם את מידותיהם הטובות, שיש להם, ולו אין, והוא מקנא בהם.

נמצא, שהוא מרויח מהחברה תכונות חדשות, מה שהוא מסגל לעצמו, מכח מה שהוא רואה, שהם נמצאים במדרגה יותר גבוהה ממנו, והוא מקנא בהם. זוהי הסיבה שיכול עכשיו להיות יותר גדול, מִבְּאִם שלא היה לו חברה, כי קונה ע"י החברה כוחות חדשים".

כשאני מסתכל על החברים, אני צריך להשתדל לראות בהם את המעלות שלהם, שלי עצמי הן חסרות. זוהי בדיקה מאוד טובה. כמובן שאיננו מסתכלים על החיצוניות: ההוא שר יפה, ההוא מבשל טוב, השלישי מומחה בתכנות – דברים כאלה אנחנו בכלל לא לוקחים בחשבון.

חשוב לראות עד כמה החבר מסור למטרה ולסביבה בליבו. הוא רוצה להגיע לרוחניות – בזה אני צריך לקנא. אם אני רואה את זה בכל החברים, זה אומר שאני באמת מתקדם לכניסה לעולם הרוחני.

תתחילו לבדוק את עצמכם: כיצד אתם מתייחסים לסביבה? האם אתם מקנאים בחברים בקנאה טובה? האם אתם מעריכים אותם? אם כן, זה אומר שאתם מתקדמים.

אם עדיין יש בכם זלזול, אם נראה לכם שלא עם החברים האלה צריך להתחבר, זה אומר שאתם עוד רחוקים. כל הפוסל במומו פוסל.

הרב"ש כתב על כך במאמר אחר מ"שלבי הסולם" (1984, מאמר 17, חלק א', "בעניין חשיבות החברים"):

"אם הוא רואה איזה חסרון אצל חבירו, סימן הוא, לא שהחסרון הוא אצל חבירו, אלא החסרון הוא אצלו. היינו, שהוא פגם באהבת חברים, לכן הוא רואה החסרונות על חבירו. אי לזאת, הוא צריך עכשיו לראות, לא שחבירו יתקן את עצמו, אלא הוא בעצמו, לתיקון הוא צריך".

מתוך שיעור מס' 5 בכנס ניו-ג'רזי, 01.04.2011

ידיעות קודמות בנושא:
תוריד את האף, תעלה את הקבוצה
תקנא בבורא!
קנאה בקבוצה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest