קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
התשובה פשוטה: מפני שהרוחניות הפוכה מאיתנו, מטבענו האגואיסטי. האגו מנהל אותנו, אנחנו רוצים למלא אותו.
לכן, מכל הסובב אותנו אנחנו רואים רק את מה שאנחנו רוצים לראות באגו שלנו: את מה שנעים, או במקרה הקיצוני ביותר, את מה שמאיים.
לכן האדם שרוצה לגלות את העולם העליון, לגלות את מה שסובב אותו, אך לא נתפס בתפיסתו האגואיסטית, מוכרח לבנות את עצמו מחדש.
לכן חשובה לו כל כך הסביבה. הרי היא תסייע לו לבנות מחדש את תפיסתו, לכוון את עצמו לחשיבות שבלהרגיש את מה שלא נעים לאגו, מנוגד לו, והוא יוכל לראות את העולם הרחב שגם קודם היה סובב אותו. והוא נקרא רוחני מפני שהוא גבוה מהעולם האגואיסטי.
נדמה לנו שההשקפות שלנו באות כתוצאה מהניסיון, אולם הן תוצאה של צבירת המידע הנוח לאגו שלנו. ולא חשוב מה אומרים, אמת או שקר. מבחינתנו, ה"אמת" היא מה שזהה לדעתנו, לאגו שלנו.
אנחנו תמיד מחפשים רק את מה שתומך בדעתנו ודוחים את מה שסותר אותה. בסופו של דבר אנחנו מעצבים את עצמנו ואיננו רוצים לשנות את עצמנו. רק הייסורים, חיפוש משמעות הקיום והסביבה הרוחנית החזקה, הקבוצה, יעזרו לאדם להיות אובייקטיבי, להחליף את התפיסה האגואיסטית לדעת הסביבה. ואז יתגלה לו העולם העליון שתמיד היה קיים סביבו!
ידיעות קודמות בנושא:
שלושה ימים שבהם תלוי כל העולם
פיתרון קשה וקל
אם הנשמה כואבת סימן שהיא יֵשְנה!
