דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / לא להלחיץ, אבל ללחוץ

לא להלחיץ, אבל ללחוץ

כנס WE! העולמי בניו-ג'רזי, שיעור מס' 2

שאלה: האם הנשים צריכות להלחיץ את הגברים, כמו שאימא לוחצת על הילד, כדי שהם יעסקו בחיבור?

תשובתי: צריך להתייחס לגברים כמו לילדים, באהבה! אך אם הם אינם מתחברים, אז ללא ספק צריך ללחוץ עליהם. נאמר ש"בזכות נשים צדקניות יצאו בני ישראל ממצרים". היציאה ממצרים מסמלת את המעבר מהעולם הזה לעולם הרוחני, וזה מתרחש רק בזכות הנשים.

אנחנו לומדים שעליית מ"ן מגיעה מהמלכות, כל הרצונות נמצאים במלכות. לכן הכול מתחיל מהנשים. אם לא הרצון שלהן, לא הייתה לא משפחה ולא הדור הבא. הכוח שמניע את האנושות הוא כוח האישה שרוצה להוליד ולהמשיך את החיים. והגבר מביא את הכוח המבצע, אך רק בתנאי שיש חיסרון. כך בנוי הטבע.

מכאן נובע, שהדבר העיקרי שאליו אנחנו זקוקים, הוא החיסרון של האישה. כשהגיעו לרב"ש תלמידים חדשים, הוא מיד ארגן קבוצת נשים, שכל נשותיהם נכללו בה. הן היו מתאספות פעם בשבוע, קוראות מאמר ודנות עליו. הוא מאוד דאג לדעת כיצד הן מבינות את הכתוב ומה קורה איתן.

לכן חייב להיות ארגון נשים חזק, שמסוגל לדרוש מהגברים שיבצעו ברוחניות את מה שהן צריכות. אך הנשים אינן צריכות לפעול בצעקות, אלא בחיסרון שבלב, ואז הגברים ירגישו את זה. בינתיים זה לא כל כך יוצא.

כלומר, מצד הטבע הנשים אינן יודעות ואינן מסוגלות להתחבר ביניהן, כל אישה מנותקת מהאחרות. אך למען הלחץ על הגברים, רק לצורך זה, הן יכולות להתחבר, כדי להפוך לחיסרון אחד גדול. החיסרון הזה נחוץ לנו מאוד.

מתוך שיעור מס' 2 בכנס ניו-ג'רזי, 01.04.2011

ידיעות קודמות בנושא:
תעוררו את הגברים!
ההשקעה הנשית
בלי האישה אין התפתחות

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest