קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כנס WE! העולמי בניו-ג'רזי, שיעור מס' 3
עכשיו אנחנו נמצאים בכנס. התאספה כאן קבוצה נפלאה, שמחוברת בחיבור אחד גדול וענקי, עם האור בפנים. ועל אף שזה חומק מההשגה שלנו, למעשה שום דבר אינו הולך לאיבוד סתם כך. צריך רק לשקוע פנימה, עד לנקודה שבלב שלי, ולרצות להתחבר עם הנקודות האחרות. ואז אני אראה שהאור שורה בינינו וכולנו מלוכדים בפנים.
את זה אנחנו צריכים לגלות. וזה למעשה המימוש של חכמת הקבלה. כל מה שאנחנו לומדים – העולמות, הפרצופים, הספירות – זה מהות הקשר שאותו אנחנו מגלים. כשאנחנו נכנסים לחיבור הפנימי שלנו, מידות הקשר בינינו, מידות גילוי והסתר האור, מרכיבות את העולם הרוחני.
הקשר ההדדי שלנו מתחלק לחמש דרגות: עשיה, יצירה, בריאה, אצילות, אדם קדמון, עד לקשר המושלם והטוטאלי שנקרא "עולם אין סוף", שבו אין גבול לקשר ההדדי שלנו. והדרגות האלה, בתורן, מתחלקות לפרצופים וספירות. בסופו של דבר, רק שָם אנחנו מגלים את מה שכתוב עליו בתורה, ובכלל בכל ספרי הקבלה.
אין לנו לאן לברוח. צריך רק כל הזמן להתמקד על אותה הדרגה הפנימית העמוקה, שבה אנחנו מחוברים הדדית בינינו. הכול תלוי בתשומת הלב של כל אחד: שהאדם לא יעזוב את ההשתוקקות הזאת.
וכאן מסתתרת הבעיה הגדולה: כיצד להיכנס פנימה, כיצד לשקוע יותר ויותר, עד שנגיע לדרגה הזאת, עד שנרגיש אותה בינינו, עד שנקלוט את הגל של הקשר ההדדי שלנו, שיתחיל לצרף כל אחד מאיתנו למערכת הכללית. היכן אני יכול לקחת את עוצמת הרצון, תשומת הלב, הרגישות, התפיסה?
כאן אני שוב נזקק לסביבה. לבד לא אצליח להחזיק את עצמי בחיבור למשך יותר מרגע. אני יכול להשתדל, לצרף את השכל והרגש, לשקוע פנימה, לרצות להיות שם, להחזיק בשיניים, אך בעוד שנייה זה נעלם. רק החברים יכולים לעזור לי. ויש כבר כ-2 מיליון כאלה בכל רחבי העולם. כל אחד צריך לחשוב על כולם. הרי אני תלוי בכולם, ולכן דרך האחרים אני יכול לעזור לעצמי. אינני מסוגל לכך בעצמי. אך אם אחשוב על כולם, כדי שגם הם יחשבו על כך וילכו לקראת זה, אז הכוח המשותף, המחשבה המשותפת שאותה אני שולח לכולם תעשה את עבודתה, אפילו אם הם אינם שומעים אותי. אפילו אם אני חושב על זה בתוכי בשקט, בכל מקרה הרצון שלי, שמכוון לרווחתם, מה שנקרא "תפילת רבים", חוזר אליי ועוזר לי להחזיק את עצמי בדרגה הפנימית, וכך אני שוקע יותר ויותר.
ולכן, כשאנחנו עובדים בקבוצה, איננו צריכים להתפזר לכיוונים שונים. צריכים להתרכז רק על הנקודה הפנימית הזאת: כיצד להחזיק את עצמנו בשכבות העמוקות של הקבוצה, שבהן אנחנו מאוחדים בינינו. זה שייך גם לנשים וגם לגברים באופן שווה.
את החיצוניות צריך להעמיד לשירות הפנימיות. כפי שכותבים בעל הסולם והרב"ש, אנחנו צריכים לדבר על חשיבות המטרה, חשיבות החברים, חשיבות הקבוצה. הרי זה נותן לי התפעלות, ביטחון, ערבות, כדי שאהיה מסוגל לגשת לדרגה הפנימית, עד שהיא תתגלה. ואז ארגיש שנכנסתי לעולם הרוחני הפנימי.
לכן קיים חוק: "איש את רעהו יעזורו". רק בתנאי של תמיכה הדדית כל אחד מאיתנו יוכל להשיג את הרוחניות. לבד, אף אחד לא יוכל אף פעם להתגבר על זה.
מתוך שיעור מס' 3 בכנס ניו-ג'רזי, 01.04.2011
ידיעות קודמות בנושא:
שלושה ימים שבהם תלוי כל העולם
תכוונו את עצמכם לעידון הנשמה
לעומק עד אין סוף
