הילד שמחפש את הוריו הרוחניים

כל ההתפתחויות שלנו, כל המימוש של העבודה שלנו, הוא בקשר שלנו עם הסביבה, שבכל פעם הופכת ליותר ויותר רחבה וחזקה, והקשר שלנו איתה הופך ליותר ויותר חזק.

בתחילה אני פשוט כמו טיפת זרע שדבוקה לדופן הרחם, לאחר מכן אני מתפתח בזכות הוויתור על הרצון לקבל שלי בדרגות: עיבור, יניקה ומוחין של השלב הראשון, של העיבור. זה נקרא ההתפתחות לפי שלושת המדורים ברחם הרוחני, כשאני עולה ממדור למדור.

לאחר מכן אני עובר דרך הלידה הרוחנית, כלומר קובע צורה חדשה של קשר עם הסביבה ומתחיל לפעול בהדדיות עם הקבוצה בצורה הכרתית. אני כבר בודק ומנתח את היחסים שלנו, ומשתדל לעשות אותם יעילים יותר, עד כמה שאני רק מסוגל לגלות את הסביבה שלי.

הרי הסביבה היא תמיד במדרגה אחת מעליי. בהתאם לשלב ההתפתחות שלי, הסביבה משמשת עבורי כמו רחם, או כמו אימא, או כמו אבא ואימא, או אריך אנפין. כך אני מגלה את כל המערכות הרוחניות שמתוארות ב"תלמוד עשר הספירות", שמתגלות בתוכי בקשר היותר ויותר חזק שלי עם הקבוצה.

לאחר מכן, אגלה שזה לא רק החברים שלי של היום, אלא שבאותה הקבוצה משתתפות כל הנשמות של המקובלים הגדולים מכל הדורות, שכבר מתוקנות ונכללות באותה המערכת וסובבות אותנו מסביב.

אם מקודם הייתי מגנה את הכול, כמו שאומרים "כל הפוסל, במומו פוסל", אז עכשיו אני מעריך יותר ויותר את הקבוצה, לפי מידת ההתקדמות שלי. בכל מדרגה אני עובר את אותם השלבים: עיבור, יניקה, מוחין. תחילה אני מפתח את החלק העליון שלי, ג"ע, בכך שאני מממש את הרשימו שניתן לי, ולאחר מכן אני מפתח את האח"פ, וכך אנחנו מתפתחים עד שמסיימים את כל ההתפתחות שלנו ומגיעים לגמר התיקון.

מתוך שיעור על ההכנה לכנס בניו-ג'רזי, 23.03.2011

ידיעות קודמות בנושא:
הקבוצה היא כמו תיבת נוח
הכלה שממתינה לחתונה
תפקיד העובר להידבק לעליון