תיבת נח עבור האנושות

ידוע מחכמת הקבלה, שבסיכומה של כל ההתפתחות בעולם הזה, במסגרת האמונות והדתות, בתחום הטכנולוגיה, בחיים החברתיים והסוציאליים, בתחום המדיני והיחסים הבינלאומיים – אנחנו צריכים להגיע לאכזבה מוחלטת מההתפתחות הזאת, לעצור ולהכיר בעובדה ש"איננו יודעים מה לעשות הלאה".

שאפנו להשיג משהו, למלא את הרצונות שלנו, ולא השגנו שום דבר. המרדף האין-סופי הזה לא הביא לכלום.

כמובן, כשהאדם עושה לעצמו כזה סיכום, זה לא משמח אותו. אך דווקא המצב המדאיג הזה מחייב אותו לעצור ולחשוב מה לעשות הלאה.

ואז, בחוסר תקווה ואפיסת כוחות, הוא מתחיל לגלות שקיימת צורת התפתחות אחרת. אך היא אינה יכולה להתגלות, כל עוד האדם לא הגיע לאכזבה מלאה מההווה וחוסר תקווה מהעתיד בכל החיים הללו שניתנו לנו כביכול במקרה, על פני כדור הארץ הזה, שבו אנחנו חיים כמו בהמות, מבלי להבין בשביל מה ולמה. ובאמת, אם נסתכל על עצמנו מבחוץ, מכל נקודה ביקום, כל החיים שלנו על פני כדור הארץ ייראו מאוד מוזרים. הרי אנחנו משמידים את עצמנו בשיטתיות. בשביל מה?!

כשהאדם שואל את השאלה: "לשם מה לי כל החיים האלה?!", הוא מתחיל להבין שהוא זקוק למורה דרך, שיוכל להוציא אותו ולכוון אותו בדרך. וכאן הוא מגיע לספרי המקור האמיתיים, שמחבריהם כבר השיגו את צורת החיים החדשה, לא על פני קרום הקרקע הדק והשברירי שמכסה את הכוכב הזה, שעליו אנחנו קיימים ותלויים בו תלות מוחלטת בהכול, אלא חיים במימד שונה לחלוטין. הרי חוץ מכדור הארץ, היקום שלנו ושאר הגלקסיות, ישנה פריצה למימד אחר, מימד עליון.

כמובן, לשם כך דרוש לנו מורה דרך, שיכוון אותנו בדרך. אך כל האנושות כביכול נמצאת בתיבת נח, שצריכה עכשיו להתנתק מהעולם הזה ולפרוץ למימד הבא.

מורה הדרך הזה הוא הכוח העליון המיוחד, שהזוהר מכנה אותו "מוליך החמורים". ה"חמורים", הם אנחנו, מלשון "חומר", הרצון לקבל, שאותו צריך לפתח, כלומר להוליך קדימה, ולהראות לו כיצד להשיג צורת קיום שונה.

לכן "מוליך החמורים" הוא מאמר מיוחד בספר הזוהר. כשאנחנו קוראים את המאמר הזה, אנחנו צריכים להשתדל להתחבר עם הכוח הזה, עם מוליך החמורים שלנו, שמוליך אותנו קדימה, בתנאי שאנחנו יכולים להיאחז בו, לרצות ללכת אחריו.

הזוהר מספר בצורה אלגורית על הכוח הזה, על מוליך החמורים, כמו על אדם שהולך לפני אותם האנשים, החמורים שאותם הוא מוביל, ודוקר אותם בעזרת מקל חד, כדי שהם יתקדמו קדימה. הרי חמור מבין רק דבר אחד: כואב לו, הוא הולך קדימה, לא כואב, הוא נעצר. כך מתנהג החומר שלנו.

ולכן דרוש לנו הכוח החיצוני הזה, ש"ידקור" אותנו, ואז נצטרך ללכת קדימה. אחרת נישאר במקום. הרי נבראנו ברצון ליהנות ואיננו מסוגלים "לדקור" את עצמנו, או להזמין את הכוח הזה מבחוץ. האם אני יכול להזמין עליי ייסורים מרצוני?…

לכן, כפי שמספר הזוהר, הכוח העליון הזה נשלח לבני האדם שכבר מסוגלים לעלות למימד העליון, וחוץ מהחיים בעולם הזה, שאותם הם מרגישים בגוף שלהם, ב"חמור" שלהם, לרכוש חיים נוספים, במימד הרוחני.

זה אפשרי בהחלט. צריך רק לשמוע ולהקשיב לאותו מוליך החמורים, שאותו שולחים מלמעלה לכל אדם. המוליך הזה מתעורר בנו ומניע אותנו. צריכים רק להיות רגישים לפעולותיו עלינו. אז בואו נמצא אותו בתוכנו ונרצה לעלות!

מתוך שיעור על הקדמת ספר הזוהר, 18.03.2011

ידיעות קודמות בנושא:
מחמר עבור כל האנושות
רוצה לעלות? – דרוש מחמר!
מוליך החמורים