המציאות הנצחית – זה אני

שאלה: מה נשאר קבוע באדם שמתפתח ברוחניות, ובמה הוא משתנה?

תשובתי: קבועה אצלו רק הכוונה למטרה הנכונה, שאותה האדם משתדל ליצור בכל פעם. וחוץ מזה כל השאר משתנה ולא נשאר שום דבר. אתה מאבד הכול חוץ מהכוונה הנכונה, אם כמובן יצרת אותה.

כל שאר הדברים שנדמים לך שהם שייכים אליך, כולל הקיום שלך, ניתנו לך רק ליצירת אותה הכוונה. לא העולם הזה ולא העולם הרוחני אינם נלקחים בחשבון. נשארת רק הכוונה, שאותה אנחנו יכולים ליצור כתוצאה מהמאמצים שלנו. וזהו הכלי הרוחני, הנשמה.

באותה הכוונה עצמה אתה רואה את המציאות הנצחית, כלומר את עצמך. הרי מה זאת מציאות נצחית? – מידת הגילוי שלך את עצמך באור העליון, בהידמות ובהשתוות אליו. כל זה מתגלה רק בכוונה וחוץ ממנה שום דבר אינו נשאר.

אין שום דבר חוץ מהכוונה, זאת אומרת ששום דבר אחר אינו קיים במציאות. כל השאר מדומה, כלומר, רק נדמה לך עכשיו שהוא קיים, כדי שתגיע ליצירת הכוונה. לכן אתה חייב להיות במשהו.

מי יוצר את הכוונה? – אותו האדם, שאותו אתה תופס עכשיו כעצמך, שנראה לך כחי וקיים בעולם הזה. ובשביל מה אתה צריך את זה? – כדי לייצר את הכוונה.

כשאתה מסיים ליצור את הכוונה שלך, מתחילת סולם המדרגות הרוחניות ועד לסופו, אז כל העולם הזה נעלם, כל המציאות הזאת נעלמת, כי היא כאמור לא הייתה קיימת, אלא רק כדי שתפתח את הכוונה הנכונה. עכשיו אתה יכול להבין באיזה דבר חשוב אתה עוסק, ביצירת הדמות הנצחית שלך, של האדם, הדומה לבורא.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 17.03.2011

ידיעות קודמות בנושא:
החיים הם דבקות בבורא
להרגיש את נשימת האור
מי צופה במציאות של הבורא?