שתי מערכות הקשר שבבריאה: האנלוגית (העליונה) והספרתית (התחתונה)

1. אנחנו אגואיסטים, ולכן אנחנו אינדיבידואליסטים, כלומר חושבים ומבינים רק בצורה ספרתית. החשיבה האנלוגית היא שלמה, אחידה וכללית, ונמצאת רק אצל הבורא. אך הבורא מתקרב אלינו ולכן אנחנו מרגישים משברים, כתוצאה מחוסר ההשוואה וההתאמה בין צורות הקיום (החשיבה, ההבנה, ההחלטה, ההתנהגות) שלו ושלנו.

אין לנו דרך אחרת, אלא להשיג הידמות והשתוות בין המערכות שלו ושלנו, כלומר להתאים את עצמנו למערכת הקיום האנלוגית. זה אומר להרגיש את עצמנו כשלם אחד, כאיש אחד בלב (ברצון) אחד, לאהוב את הזולת כמו את עצמנו.

2. אנחנו יכולים לתאר לעצמנו את העתיד שלנו בצורה של מודלים אנלוגיים ובדידים. המצב הנוכחי שלנו הוא אגואיסטי, בדיד, והמצב העתידי, המתוקן, הוא אנלוגי, כולל.

את המודל האנלוגי אנחנו צריכים לבנות בתוכנו מתוך המודל הבדיד. המודל הזה צריך להיות גם עקיף וגם ישר.

את המודל האנלוגי הישר, אנחנו יוצרים בצורה פיזית: מודל של איחוד, מודל של המצב העתידי שלנו, בצורה של כנסים, אספות חברים, יצירת קבוצות של ילדים ומבוגרים, ועוד.

המודל האנלוגי העקיף, הוא מתמטי: אנחנו יוצרים משהו דמיוני.

המודל הספרתי (הבדיד) הוא העלייה שלנו בשלבי הסולם הרוחני, ההתקרבות שלנו למצב הסופי המתוקן הרצוי שלנו. מידת הצעד של הקוונטיזציה מוכתבת לכל אחד ולכולם יחד מלמעלה, כלומר הבדידות אינה נקבעת על ידינו, אלא על ידי גילוי הרשימות החדשות בתוכנו.

היא נקבעת מלמעלה, בהתחשב בשמירת הקשר בין הצעד הבדיד וההשגה האנלוגית של התוצאה שלו. כלומר בהתחשב בשימור ומעבר המידע מהצעד הבדיד לצורת החיבור האנלוגית. במילים אחרות, גובה המדרגה (גודל הצעד) נקבע על ידי האפשרות לבטל את עצמך בפני העליון והקבוצה, כדי לקבל מהם את הכוחות לעלות למדרגה הבאה.

3. הצורה הבדידה (הספרתית) היא אימפולסיבית: שינוי המצב על ידי קפיצות, בצורה של עקומת מדרגות. בעולם האגואיסטי שלנו הצורה הבדידה היא נוחה יותר ומובנת יותר מהאנלוגית עבור החישוב הוויזואלי, הרישום, ההעברה, הזיכרון. הצורה הזאת מונעת את הטעות הסובייקטיבית של החישוב.

כך גם באטומים: הכול נעשה באופן קוונטי, שינוי המצבים מתרחש בצורה של אימפולסים. העברת המידע בעולם החי (הצומח והחי), מתבצעת גם היא על ידי צורות בדידות של חומרים כימיים, על ידי מאקרו-מולקולות, שמורכבות מאלפי אטומים, וכתוצאה מזה רוכשות תכונות איכותיות חדשות.

4. הדיאגראמות הזמניות של האותות – המעבר ממצב למצב:

א' – אות בלתי פוסק (אנלוגי) – לפי הזמן ולפי המצבים,

ב' – אות מופסק (אימפולסיבי) בדיד – לפי המצבים ולפי הזמן,

ג' – אות בלתי פוסק לפי המצבים ובדיד לפי הזמנים,

ד' – אות בדיד – גם לפי המצבים וגם לפי הזמן.

ידיעות קודמות בנושא:
מרוץ שליחים לעולם אין סוף
לרבע את המעגל
הרוחניות – מערכת אינטגראלית