המַקלט שלי מכוון לתדר של האור

חומר הבריאה הוא הרצון לקבל, שמבחין בסך הכול בשני מצבים שבתוכם אנחנו קיימים: תענוג או ייסורים. כל המשמעות של השיטה שנותנת לנו חכמת הקבלה היא: כיצד לקבל הנאה. לכן היא נקראת חכמת הקבלה (מלשון "לקבל"). נשאלת השאלה, לשם מה לי החכמה הזאת? האם אינני יודע מהו הרצון שלי? אך העניין הוא שכך לעולם לא תקבל את הרצוי. בסוף תישאר ריק. כדי לקבל באמת, צריכים חכמה מיוחדת, נעלה, אלוקית.

הרי כשהבורא יצר את הרצון לקבל הנאה, הוא נתן לו "הוראות" ("תורה" מלשון "הוראה") כיצד הוא יכול לקבל את ההנאה על מנת למלא את עצמו. תוכל לעשות זאת רק בתנאי שתתקרב לתכונתו של הבורא, לרצון להשפיע, ותידבק בו יותר ויותר. כלומר, בנוסף לרצון ליהנות שלך תרכוש גם את הכוונה להשפיע, ואז תוכל למלא את עצמך בעזרתה.

קיימים רק שני כוחות או שתי תכונות: השפעה וקבלה. אני נהנה מכך שכוח ההשפעה ממלא אותי, האור נכנס וממלא אותי. אך האור מגיע אליי רק במידה שאני מתאים לו לפי התכונות ומשתווה אליו. אני בנוי כמו מַקלט שצריך לדעת לכוון את עצמו על מנת לתפוס גל מסוים. ואני מכוון אותו בדיוק לגל הזה ומרגיש אותו, ולאחר מכן ממשיך לכוון לגלים שונים נוספים. כלומר, המקלט שלי כל הזמן קולט גלים שאליהם הוא כבר מוכן להתכוון.

הרצון ליהנות שלנו הוא סתם חומר שמרגיש, שאינו מסוגל לקלוט את האור בכוחות עצמו. צריך לכוון אותו לגל המסוים שמתאים לאור שמגיע אליו.

כל מהותה של חכמת הקבלה היא: כיצד מתוך הכוונה לעשות הכול למען עצמי, אהפוך למקלט של האור, כלומר לרכוש את הכוונה לעשות הכול על מנת להשפיע.

מתוך תכנית הטלוויזיה "פרשת השבוע", 23.02.2011

ידיעות קודמות בנושא:
מקלט בטווח ההשפעה
הגל הנושא
הכוונה לגל רוחני