מסע אל הארץ שמעבר לים

שאלה: בעל הסולם כתב במאמר "השלום", שבעולם שלנו אין שום נשמות חדשות, ורק כמות מסוימת מהן עוברת גלגולים. אז מדוע אוכלוסיית כדור הארץ כל הזמן גדֵלה?

תשובתי: בכל נשמה גדֵל הרצון האגואיסטי. ולכן הנשמות מתחלקות, כדי שיהיה לנו קל יותר לתקן אותן.

במילים אחרות, הרצון הוא זה שמתחלק. נניח שאני רוצה מאוד להרוויח מיליון דולר. האם אני יכול לעשות את זה? – לא. אך אם נחלק את הרצון שלי למאה אלף בני אדם, זה כבר עניין אחר.

הרצון הגדול מתחלק לרצונות קטנים. בזכות זה הם מסוגלים לבצע את הפעולה, ולאחר מכן להתחבר מחדש. הרב"ש מביא כדוגמה משל על מלך, שהיה צריך להעביר סכום כסף גדול לבנו שחי מעבר לים. מאחר וכל נתיניו היו נוכלים וגנבים, הוא נתן לכל אחד סכום קטן, כך שלא היה כל טעם לגנוב את הכסף. אילו הוא היה מטיל עליך להעביר את כל הכסף, אתה היית בורח עם כל הכסף אל החיים הטובים. ולכן הוא נותן לך כזה סכום, שבעבורו לא כדאי לברוח. להיפך, שווה לבצע את השליחות שהוא הטיל עליך. וכך כל אחד מעביר את החלק שלו. כתוצאה מזה, העושר המלכותי מגיע ליעדו.

אנחנו יכולים לחשוב: ומה בכך? הרי כל אחד מאיתנו נשאר אגואיסט. הוא העביר לא מיליון, אלא בסך הכול מאה. אז מה התועלת? למלך יש תועלת, ולנו?

העניין הוא, שאתה לא סתם עובד עבור המלך. נותנים לך להבין שאתה מבצע את העבודה הזאת בחיבור עם האחרים. כל אחד נושא את המאה שלו, ומבצע יחד איתם את העבודה המשותפת, ברצון הכללי המשותף, שבו כולם נכללים כאיש אחד בלב אחד. אתם עוזרים זה לזה, מתאחדים ברצונות ובעוצמת האוצר שאותו אתם מעבירים.

וכך, במקום רצון אחד גדול להעביר מיליון, לכל אחד בנפרד ישנו רצון גדול להעביר מיליון. והוא יכול לעשות את זה, מפני שכל השאר שומרים עליו.

בצורה כזאת, הרצון שהבורא ברא מוכפל בכמות החלקים שאליהם התחלק. ולכן, אנחנו מרגישים פי 620 את כל העוצמה של אותו האוצר שהעברנו. המלך כביכול נתן את האוצר לאדם אחד, אך בסופו של דבר מיליארדי בני אדם נושאים את העושר המלכותי, המחולק למיליארדי חלקים. זאת כל התועלת מההתכללות ההדדית שלנו.

מתוך שיעור בנושא "חיים ומוות", 10.03.2011

ידיעות קודמות בנושא:
החיים במדרגת ההשפעה
מטבע שעולה ביוקר
הטרגדיה האופטימית של המשבר