לפרוץ אל האנטי-עולם

העולם שלנו פועל לפי הרצון ליהנות. כלומר, כל חלק של הבריאה עורך חשבון פנימי באופן אינסטינקטיבי: מה הכי מועיל לו לפי הבנתו, לפי המבנה הפנימי שלו שקיבל מהלידה, מהחינוך, מהשפעת הסביבה. אחרת איננו מסוגלים לעשות דבר.

אפילו איננו יודעים עד כמה כל אחד מאיתנו נמצא בחשבון אגואיסטי כזה בכל רגע. ואפילו אם אנחנו עושים איזשהו מעשה חסד, זה רק כדי להרוויח על ידו. אחרת לא הייתה לנו שום מוטיבציה לנהוג כך. כך פועל כל הטבע, מהחלקיק האטומי הקטן ביותר ועד האדם המשכיל והמפותח ביותר.

אך קיימת כוונה אחרת: על מנת להשפיע, לא לתועלת עצמי, אלא לטובת הזולת. זהו אנטי-עולם, אנטי-חומר, שהפוך מכל מה שקיים בעולם הזה. לא יכולה להיות שם מחשבה על עצמי. יש עליה צמצום והפסק. את הכול מכתיבה רק הדאגה על טובת הזולת.

אז כיצד אנחנו יכולים להתקרב לראייה ולחשבון כזה? – זה כמובן לא בכוחותינו. הרי בעולם שלנו לא קיים כוח כזה. אתה צריך למשוך אותו אליך מהמציאות ההיא, האחרת, ההפוכה, שנמצאת מעבר לגבול של העולם הרוחני, שנקרא "מחסום".

אך כיצד בכלל יכול להיות שהכוח ההוא יבוא אלינו? הרי הכול פועל לפי חוק השתוות הצורה! כיצד הכוח ההוא יכול להתחבר אלינו אם איננו דומים לו?!

אולם ישנו כוח מיוחד, שנקרא "המאור המחזיר למוטב" או האור המקיף, שיכול להאיר לנו לפי מידת ההשתוקקות שלנו להיות באותו העולם ההפוך.

הוא עוזר לנו אפילו אם ההשתוקקות שלנו היא מזויפת, אפילו אם איננו מבינים ואיננו מרגישים את אותו העולם, אך יש לנו לפחות איזשהו יחס אליו, איזושהי נקודת מגע יחידה עימו: "הנקודה שבלב", הניצוץ של העולם הרוחני. אם אנחנו עובדים על הניצוץ הזה, לפי מידת המאמצים שהשקענו, מאיר לנו הכוח הרוחני והופך את המאמצים שלנו ל"בשר רוחני" עבור הנקודה הזאת, שמתחילה לגדול. עד שהיא הופכת לכלי רוחני שלם שאיתו אתה פורץ לאותו אנטי-עולם ונכנס ל"מציאות ההפוכה".

הבקשה על הכוח שמביא את השינויים, על המאור המחזיר למוטב שמתקן את הכוונות שלנו מאגואיסטיות להשפעה לזולת, נקראת תפילה. ולפי מידת ההשתוקקות, הדרישה, ההתעקשות, פועל עלינו כוח הסגולה הזה ומבצע בנו שינויים.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 06.03.2011

ידיעות קודמות בנושא:
ילדי השמש
השכר – האהבה
ממה נבנה המעבר לעולם העליון