משכורת מהאור העליון

אם היינו באמת מבררים בינינו לבין עצמנו מה קורה איתנו בעולם הזה, לשם מה אנחנו קיימים, באיזו צורה, כיצד אנחנו שורפים את החיים ולמען איזו מטרה – היינו מגבילים את הצריכה שלנו במשאבי כדור הארץ עד למינימום ההכרחי. ואת כל העודפים היינו מחלקים בצורה שתספק את כל אוכלוסיית כדור הארץ. אך יחד עם זאת, צריך לדרוש מכל אחד את ההשתתפות שלו.

אין במה להעסיק את כל שבעת המיליארדים האלה? – צריך להושיב אותם ללמוד, זה ייחשב שהם מרוויחים "למחייתם". מי אמר שצריכים לעבוד בעולם הזה 15 שעות ביום? תסתכלו כיצד חי איזשהו שבט פרימיטיבי, כמה זמן הם מקדישים להכנת האוכל ולמנוחה. ואילו אנחנו כל החיים רק עובדים.

אנחנו מייצרים פעולות שאין בהן כל צורך, החיים לא נועדו לכך שנמלא את כל 24 השעות בשינה, באוכל ובעבודה. לשם מה צריך חיים כאלה? כל האנשים שאין להם במה לעסוק חייבים לשבת לקרוא את ספרי הקבלה. בכך הם "ירוויחו" את האור המחזיר למוטב עבור כולם.

מי שרוצה ללמוד, שילמד, ומי שיש לו משיכה לעבוד, שיעבוד. ישנם אנשים שמסוגלים לעבוד בידיים ולא בראש. ולהיפך, ישנם כאלה שיכולים להציע רעיונות, אך אינם מסוגלים לעבוד עם הידיים. לכל אחד תימצא תעסוקה, מפני שהוא יתחבר עם הבורא ודרכו תעבור אלינו אנרגיית החיים. אז תנו לו לעסוק בזה! שלא יעשה שום דבר, שרק ישב עם האחרים וילמד, ידון על הקשר שלו עם הבורא. בכך הוא יספק לכל האחרים את כוח החיות, במקום המזון, הבגדים וכל שאר הדברים. ואז כל אוכלוסיית העולם תקבל את כל הדברים הנחוצים, ההכרחיים.

אין שום צורך בדברים שהם מעבר להכרחיות. כך צריך לעבוד, זהו הסדר הנכון. ואז אפילו יוכלו להיות עוד כמה מיליארדי בני אדם בעולם. אם הם יתעסקו ביצירת קשר עם האור העליון, עם הבורא, דבר לא יחסר בעולם. ורק כך ניתן להגיע לאיזון ולביטחון האמיתי.

מתוך שיעור בנושא "כסף", 02.03.2011

ידיעות קודמות בנושא:
שלוש רמות של ביטחון
פיצוי מהמימד העליון
מינוס על חשבונה של האנושות