הכסף הוא כיסוי על הרצון

קצת היסטוריה: הכסף הוא המצאה עתיקה. קיימות עדויות למטבעות שהיו בשימוש עוד בשנת 650 לפני הספירה. בהתחלה, המטבעות היו מוערכים לפי משקלם ולפי מחירה של המתכת עצמה, אך בהדרגה התרחש המעבר לשטרות מנייר. בתחילת המאה ה-17, כבר היו קיימים באירופה שטרות כסף.

ועד היום, הכסף נשאר במרכז ההתעניינות הכללית, גורם להרבה ויכוחים, עובר מיד ליד ומשמש כאמצעי לחיבור בין בני האדם. ממה נובעת ההתפתחות הזאת של השימוש בכסף?

קיימים רק האור והרצון, שאותם אנחנו חייבים לחבר זה לזה. הקשר הזה נוצר כתוצאה מכך שכל אחד מסתיר את האגו שלו תחת מסך, שנקרא "כיסופא", ומהמילה הזאת מגיעה המילה "כסף". אם יש לי כיסוי על הרצונות שלי, שמאפשר לי להשתמש בהם בצורה הנכונה, זה אומר שיש ברשותי "מסך", כיסוי, "כסף".

כתוצאה מהתופעה הזאת, בעולם שלנו (שהוא ההשתקפות של השורש הרוחני בענפים הגשמיים) קיים חוק, שעבור כל סוג של קבלה חייבים תחילה להשקיע מאמץ. המאמץ הזה הוא שיוצר את הכיסוי על הרצון. לפי המידה שבה אני מוכן לעבוד עבור איזשהו רצון, נקבעת המידה שבה בסופו של דבר אהיה מסוגל למלא אותו.

פעם בני האדם עבדו רק עבור האוכל. בדומה לבעלי החיים, שכל היום עסוקים רק בחיפוש אחר האוכל, וחיים לפי האינטרסים של הגוף הבהמי: המזון והמשכיות הקיום.

הכסף הוא המצרך הטבעי ביותר. אפילו אם אין כסף והאדם נמצא לבד עם עצמו, עם הטבע או עם הבורא, הוא בכל מקרה משלם על ידי המאמצים שלו לסיפוק רצונותיו. הרי כל הזמן מתעוררים בו רצונות חדשים, שעבורם הוא נאלץ לעבוד, כדי ליצור עבורם מסך, כיסוי. לכן הנחיצות בכסף, במסך, מופיעה באותו הרגע שבו מופיע הרצון.

לאורך כל ההיסטוריה, בני האדם תמיד היו במיקח וממכר: "אתה לי, ואני לך". הם תמיד שילמו, אם לא בכסף, לפחות בחיוך, בהודיה, ביחס טוב. לא ייתכן מצב שבו אפשר לקחת משהו ממישהו מבלי לשלם. או שאנחנו משלמים מתוך רצוננו הטוב, או שאנחנו משלמים מתוקף ההסכמה החברתית שמחייבת אותנו. ואם איננו עושים את זה, בסופו של דבר המערכת העליונה תנכה את החוב שלנו ותחזיר למוכר את מה שלא שולם לו.

מתוך שיעור בנושא כסף, 01.03.2011

ידיעות קודמות בנושא:
"לכו ותתפרנסו זה מזה"
עולם הכסף המזויף
מה ממלא את רצונות האדם?